קנאביס מכיל חומרים פעילים רבים כגון קנבינואידים, טרפנים ופלבנואידים. מתוך יותר ממאה קנבינואידים, שני הקנבינואידים הנחקרים ביותר בקנאביס הם THC ו-CBD, אשר הוכח כי יש להם השפעות טיפוליות. רכיבים אלה מהווים את הבסיס למוצרי קנאביס רפואי המכילים יחסים שונים של THC ו-CBD וקנבינואידים נוספים. קנאביס אינו נחשב תרופה באופן רשמי, אך משמש לטיפול רפואי במגוון התוויות ובעיות בריאותיות כגון כאב כרוני, פוסט טראומה, סרטן, אפילפסיה, קרוהן, אוטיזם ועוד. לזני קנאביס שונים יש פרופילים גנטיים והרכב חומרים פעילים ייחודיים, שיחדיו יוצרים את מה שמכונה "אפקט הפמליה" – השפעה שנוצרת משילוב התרכובות. זני הקנאביס נוצרים באמצעות הכלאות ומחולקים באופן עקרוני לשלוש קבוצות: זני סאטיבה שמשרד הבריאות משייך להם השפעה ממריצה ומעוררת תיאבון, זני אינדיקה שמשרד הבריאות משייך להם השריית הרפיה, הפחתת מתח שרירים ועידוד שינה, וזני היבריד שמורכבים משילוב בין סאטיבה לאינדיקה.
קיימים אלפי זני קנאביס שונים, הנבדלים בתכונותיהם בהתאם להרכב הקנבינואידים, הטרפנים ויתר החומרים הפעילים שבהם. קשה לדעת בוודאות מהן השפעותיו של זן מסוים רק על סמך השם המסחרי. ייתכן מצב ששני מגדלים שונים יגדלו את אותה שושלת גנטית וצמחים זהים בהרכב הגנטי שלהם, אך יקראו להם בשמות מסחריים שונים. לאורך עשרות השנים האחרונות טופחו זנים מגוונים מהכלאות בין זני מקור אחרים. ההבדלים בין הזנים נובעים בעיקר מהיחס בין ריכוזי ה-THC וה-CBD. זנים עם ריכוז גבוה של THC יהיו בעלי השפעה פסיכואקטיבית חזקה יותר. זנים עם ריכוז גבוה של CBD עשויים להקל על סימפטומים רפואיים מבלי לגרום לשיכרות. גם לטרפנים השפעה על תחושות העישון. זן קנאביס שמתאים ונעים לאדם אחד לא יהיה מתאים בהכרח לאחר. היעד המרכזי של מגדלי קנאביס מקצועיים הוא להגיע להדירות, כלומר להביא לכך שזן קנאביס יכיל את אותם רכיבים פעילים באותן כמויות בדיוק לאורך מחזורי גידול שונים.
השימוש בקנאביס עשוי להועיל למטופלים רבים, אך יש לשקול זאת בזהירות ותחת הדרכה רפואית, בעיקר למטופלים וצרכנים מתחיחים שעבורם זהו שימוש ראשון. קנאביס יכול לסייע בהקלת כאבים כרוניים, כאבים נוירופתיים, ספסטיות ועוד. קנאביס עשוי גם לשפר תסמינים במחלות כמו טרשת נפוצה, סרטן, איידס ועוד. נמצא כי קנאביס משפר את התיאבון ועוזר להעלות משקל במקרים של תת-תזונה. קנאביס משמש גם לטיפול בהפרעות שינה, חרדה, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות. יש הטוענים כי קנאביס עדיף על תרופות ממכרות לטיפול בכאב, שהינן הרסניות לבריאות ואף עלולות להוביל למנת-יתר. בנוסף, הקנאביס יכול לסייע בהרגעה כללית ולעזור להשיג מצב נפשי רגוע ושליו יותר בחיי היום יום. זנים מסוימים יעילים במיוחד להרפיה, הפחתת לחץ וחרדה, ושיפור המצב הרוח. מומלץ להתאים את סוג הקנאביס והמינון לכל מטופל בנפרד ולהיוועץ ברופא. שימוש לא נכון עלול לגרום לתופעות לוואי.
ישנן 3 דרכים עיקריות לקבלת רישיון קנאביס רפואי – דרך רופא ממליץ או דרך רופא מאשר. דרך רופא ממליץ: כל רופא מומחה בתחומו רשאי לשלוח המלצה ליחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות למתן רישיון קנאביס רפואי למטופל בתחום ההתמחות של הרופא. הבקשה תיבחן על ידי רופאים מוסמכים של היק"ר. את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס מקוון דרך אתר ממשל זמין (כאן) ולצרף סיכום מידע רפואי עדכני מרופא המשפחה ודו"ח רכש תרופות של השנה האחרונה. שאר המסמכים יושלמו על ידי המטופל באמצעות קישור שיקבל במסרון (SMS). דרך רופא מאשר: ישנם כמה עשרות רופאים שהוסמכו על ידי משרד הבריאות לנפק בעצמם רישיונות קנאביס רפואי, אך רק דרך הרפואה הציבורית, קרי קופות החולים. בשנת 2023 נקבע כי עלות קבלת רישיון תעמוד על 360 ש”ח לשנה, אך בישראל נוצרה תרבות של "מאכערים", מתווכים, שמספקים סיוע בקבלת רישיון ודורשים אף עד אלפי שקלים לחיבור עם רופא. יש לשים לב שצצו בהתאם גם "עוקצים" שלעתים נעלמים עם הכסף ללא שירות. דרך קופת החולים: יש לפנות למוקד הרלוונטי: מטופלי “כללית” > מכון מור, מטופלי “מכבי” > קנאביס וול, מטופלי “מאוחדת” > מוקד קנאביס, מטופלי "לאומית" > המרכז לכאב.
אבל קודם: בדיקת זכאות לקנאביס רפואי
למחשבון בדיקת זכאות לרישיון או מרשם קנאביס רפואי לחצו כאן.
