אצוות קנאביס מסומנות במספר אצווה שמקשר כל אריזה למחזור הייצור ולבדיקות שלו. המדריך מסביר גם על תוקף, קטגוריית T/C, ברקוד, משקל, סמלילים ושמות החברות, לפי נוהלי יק״ר.
מספר אצווה הוא המזהה של קבוצת מוצרים שיוצרה ונארזה יחד בתהליך מתועד. הוא מאפשר לקשר את האריזה שבידכם לתעודת האצווה, לבדיקות המעבדה, לתאריכי הייצור והתפוגה ולרשומות האיכות של אותה קבוצה. המספר אינו ברקוד המוצר ואינו מספר סידורי ייחודי לכל שקית או בקבוק.
נוהלי משרד הבריאות מבחינים בין שני מושגים:
לכן שתי אריזות של אותו שם מסחרי יכולות להשתייך לאצוות שונות. ייתכנו ביניהן הבדלים טבעיים בריח, במראה, בלחות ובפרופיל הכימי, גם כאשר שתיהן עומדות באותה קטגוריית T/C ובמפרט המאושר.
לפי סעיף 4.2.6.3 בנוהל יק״ר 152, עדכון 5 ממרץ 2024, על האריזה החיצונית להציג לכל הפחות את הפרטים הבאים באופן קריא ובולט:
בשוק הישראלי נהוג לעיתים לסמן מוצר מיובא בדגל מדינת המקור, ובמיוחד בדגל קנדה. מוצרים מקומיים עשויים לשאת דגל ישראל או את הסימון „יוצר בישראל”. בפועל, מוצרים רבים ללא דגל הם מתוצרת מקומית, אך היעדר דגל אינו הוכחה רגולטורית שהקנאביס גודל בישראל.
נוהל 152 מתיר לציין סימונים מסחריים נוספים שאושרו בתיק המוצר, ובהם מקור חוות הגידול, שם המגדל, חוות הגידול או מקור בייבוא. הוא אינו כולל את ארץ הגידול או דגל המדינה ברשימת פרטי המינימום שעל האריזה.
גם הכיתוב Indoor או „גידול פנים” נפוץ על אריזות, אך זהו מידע נוסף על שיטת הגידול ולא אחד מפרטי החובה המינימליים בתווית. הכיתוב לבדו אינו מזהה את החווה או את המתקן המסוים שבו גודל המוצר.
שם הזן או הקו הגנטי מופיע על אריזות רבות כחלק מהשם המסחרי או ממידע נוסף שאושר למוצר. לעיתים מופיעים גם „זן מקור”, הורים גנטיים או שם המטפח. פרטים אלה מסייעים בזיהוי, אבל הם אינם מחליפים את מספר האצווה ואת בדיקות האצווה.
המונח „זן מקור” יכול לשמש בשוק לתיאור גנטיקה בסיסית, זן הורה או מקור מסחרי, ולא תמיד הוא מוצג באותה משמעות אצל כל החברות. להשוואה מעמיקה יותר מומלץ לעיין במדריך הגנטיקות והזנים ובגלגל הגנטיקות שבעמודי הזנים בקנאביז.
על אריזה אחת יכולים להופיע כמה שמות ולוגואים, ולכל אחד תפקיד אחר:
לכן שם מפעל העיבוד והאריזה אינו תשובה לשאלה היכן גודל הקנאביס. כיום אריזות רבות אינן מזהות את חוות הגידול או את מתקן הגידול המסוים, גם כאשר הן מציינות ארץ מקור או שיטת Indoor.
סמליל מתאר פעולה שבוצעה בפועל בחומר הגלם או במוצר. לפי נספח הסמלילים בנוהל 152 המעודכן למרץ 2024, הסימונים כוללים:
מוצר או אצווה שלא עברו פעולה מסוימת לא אמורים לשאת את הסמליל שלה. המקרא המילולי של הסמלילים אמור להופיע בעלון המצורף למוצר. הסמליל מתאר תהליך, לא ציון איכות ולא הבטחה רפואית.
תעודת האצווה רחבה יותר מהתווית שעל האריזה. לפי נוהל 152 היא כוללת בין היתר את שם ותצורת המוצר, הקטגוריה, תאריכי הייצור והתפוגה, מספר האצווה, גודל האצווה ומספר היחידות, אתר הייצור והבדיקה, ריכוזי הקנבינואידים ותוצאות בדיקות החובה.
התעודה היא מסמך בקרת איכות ושחרור בשרשרת האספקה. כיום אין חובה כללית לצרף אותה לאריזה, לפרסם אותה לציבור או לקשר אליה באמצעות QR. חברות מסוימות מנגישות מידע כזה מרצונן, ובמקרים אחרים אפשר לבקש מידע מבית המרקחת או מבעל המוצר.
בדיקות החובה עשויות לכלול, לפי סוג המוצר ונקודת הדיגום:
בדיקת האצווה בעת השחרור אינה דרך ביתית לאשר מוצר שנראה חריג לאחר פתיחה או אחסון. אם מופיעים פלומה, קורים, אבקה חריגה או ריח מעופש, ראו איך מזהים חשד לעובש ומה עושים.
המיקום משתנה בין אריזות: על המדבקה האחורית, בתחתית השקית או הבקבוק, ליד תאריך התפוגה או באזור שהודפס במיוחד לפרטי האצווה. חפשו „מס׳ אצווה”, „אצווה”, Batch או LOT.
לא. הברקוד מזהה את פריט המוצר בקטלוג ובקופה, ואילו מספר האצווה מזהה מחזור ייצור מסוים. אותו ברקוד יכול להופיע על כמה אצוות שונות.
במקרים רבים כן, אך לא ניתן לקבוע זאת רק מהיעדר דגל. דגל וארץ מקור אינם חלק מרשימת המינימום המחייבת בנוהל הסימון. מומלץ לבדוק בעמוד המוצר, בעלון או מול הרוקח.
קנאביס הוא חומר צמחי, ולכן ייתכנו הבדלים טבעיים בין מחזורי גידול וייצור במראה, בארומה, בלחות ובפרופיל הכימי. כל אצווה צריכה לעמוד במפרט שלה, אך אינה חייבת להיות זהה חזותית לאצווה קודמת.
לא בהכרח. היצרן הוא המפעל המורשה שייצר, עיבד, ארז או שחרר את האצווה. חומר הגלם יכול להגיע מחוות גידול אחרת בישראל או מייבוא, והמשווק יכול להיות חברה נוספת.
בתעודת האצווה או במסמכי המעבדה המתייחסים למספר האצווה המסוים. אין כיום חובה כללית לפרסם אותם לציבור. על האריזה עצמה מוצגת קטגוריית T/C, ולא אמורים להופיע ריכוזי הקנבינואידים המדויקים.
עודכן לאחרונה: 2026. נהלים ותיקי מוצר עשויים להשתנות; במקרה של סתירה, המסמך הרשמי וההנחיה הפרטנית של יק״ר גוברים.
הדפדפן המובנה של האפליקציה (וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם ועוד) גורם לאתר להיתקע במכשירים רבים. כדי להמשיך, פתחו את אותו עמוד בכרום או בספארי.