מרכז המידע
חזרה לקנאביז

מהשדה למדף — שרשרת הייצור של קנאביס רפואי

איך מגיע קנאביס רפואי מהגידול עד בית המרקחת — שלבים, תקני IMC ובקרת איכות.

מהשדה למדף — בקצרה

מוצר קנאביס רפואי בישראל עובר שרשרת מפוקחת: גידול → עיבוד → בדיקות מעבדה → אריזה → הפצה → ניפוק בבית מרקחת. כל שלב כפוף לתקני IMC (כגון GAP, GMP ו-GDP). זו סקירה חינוכית — לא מדריך גידול עצמי.

להרחבה: תקנים ואיכות, מספר אצווה, ובתי מרקחת.

למה חשוב להכיר את שרשרת הייצור

כמטופל, אינך צריך להיות מומחה לחקלאות - אבל הבנה בסיסית של השלבים שעובר המוצר עוזרת לקרוא תוויות בצורה מושכלת, להבין הבדלי מחיר בין מותגים, ולשאול שאלות נכונות ברוקח. כל מוצר קנאביס רפואי בישראל עובר שרשרת מפוקחת הכוללת: גידול → קטיף → עיבוד → בדיקות מעבדה → אריזה → הפצה → ניפוק בבית מרקחת.

כל שלב כפוף לתקן IMC ייעודי - ממערכת ה-Cannacopeia של משרד הבריאות. גידול כפוף ל-IMC-GAP, ייצור ל-IMC-GMP, והפצה ל-IMC-GDP.

שלב 1: גידול

הקנאביס הרפואי בישראל מגודל במתקנים מורשים בלבד, בפיקוח היחידה לקנאביס רפואי (יק״ר) במשרד הבריאות. קיימות מספר שיטות גידול עיקריות:

  • גידול בחממה (Greenhouse) - שילוב של אור טבעי עם סביבה מבוקרת. נפוץ בישראל בשל האקלים. מאפשר מחזורי גידול מרובים בשנה.
  • גידול פנימי (Indoor) - סביבה מבוקרת לחלוטין: תאורה מלאכותית, טמפרטורה, לחות ו-CO₂. מאפשר שליטה מקסימלית על התוצר, אך יקר יותר בייצור.
  • גידול חיצוני (Outdoor) - בשטח פתוח, בתנאי אקלים טבעיים. פחות נפוץ בקנאביס רפואי בישראל בשל דרישות הפיקוח.

שיטת הגידול משפיעה על פרופיל הטרפנים, גודל התפרחות, ולעיתים גם על מחיר המוצר הסופי. כל מתקן גידול נדרש לעמוד בתקן IMC-GAP (נוהל 151).

ארץ מקור: רוב המוצרים מגודלים בישראל, אך חלק מיובאים ממדינות כמו קנדה, פורטוגל, אורוגוואי ועוד. ארץ המקור מופיעה על התווית ובמאפייני המוצר באתר.

שלב 2: קטיף וטרימינג (גיזום)

לאחר הבשלה מלאה, הצמחים נקטפים ועוברים טרימינג (Trimming) - תהליך שבו מסירים עלים ועלי סוכר עודפים מסביב לתפרחת, ומשאירים רק את החלק הפעיל העשיר בקנבינואידים וטרפנים.

קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות:

  • גיזום ידני (Hand Trim) - מדויק יותר, שומר על שלמות הטריכומות, אך איטי ויקר. נחשב לאיכות פרמיום.
  • גיזום מכני (Machine Trim) - מהיר ויעיל, אך עלול לפגוע בטריכומות חיצוניות ולהשפיע על מראה ומרקם.

שיטת הגיזום מופיעה לעיתים כמאפיין מוצר. טרימינג איכותי משפיע על חוויית השימוש - תפרחת מגוזמת היטב נשרפת/מתאדה בצורה אחידה יותר.

שלב 3: ייבוש והבשלה (Curing)

לאחר הגיזום, התפרחות עוברות ייבוש מבוקר - תהליך קריטי שמשפיע ישירות על טעם, ריח, עוצמה ואורך חיי מדף. ייבוש נכון מורד את אחוז הלחות לטווח של 8%-12%, שמונע עובש אך שומר על גמישות.

שיטות ייבוש נפוצות:

  • ייבוש תלוי (Hang Dry) - הענפים תלויים בחדר מאוורר בטמפרטורה ולחות מבוקרות. תהליך איטי (7-14 יום) אך שומר על פרופיל טרפנים מלא.
  • ייבוש ברשתות / מדפים - התפרחות מונחות על רשתות. מהיר יותר, נפוץ בייצור בהיקף גדול.
  • ייבוש מכני מואץ - באמצעות חום או זרימת אוויר מוגברת. מהיר מאוד אך עלול לפגוע בטרפנים רגישים לחום.

לאחר הייבוש, חלק מהמגדלים מבצעים הבשלה (Curing) - אחסון איטי בכלים אטומים שמאפשר לפרופיל הטרפנים להתפתח. לא כל מגדל מבצע הבשלה, והדבר אינו מחויב רגולטורית.

שלב 4: אריזה וסימון

המוצר הסופי נארז במפעל אריזה מורשה בעל תקן IMC-GMP. סוגי האריזות הנפוצים:

  • שקית אלומיניום עם סגירה אטומה (Pouch) - הנפוצה ביותר לתפרחות. חוסמת אור וחמצן.
  • צנצנת פלסטיק/זכוכית - נפוצה בשווקים מסוימים, פחות בישראל.
  • בקבוקון זכוכית עם מזרק - לשמני קנאביס (צריכה תת-לשונית).
  • מחסניות (Cartridges) - למשאפים חשמליים.

האריזה החיצונית נדרשת לכלול בין היתר את שם המוצר ותצורתו, קטגוריית T/C, שם היצרן, מספר אצווה, תאריך תפוגה, הוראות אחסון, משקל נקי וסמלילים של תהליכים שבוצעו במוצר. ארץ המקור, שם המגדל ו-Indoor מופיעים בחלק מהמוצרים כמידע נוסף, אך אינם חלק מרשימת המינימום שעל האריזה. תאריך הייצור מותר להצגה אך מעטים אם בכלל מציגים אותו בפועל.

לפירוט מדויק של פרטי החובה, הסימונים הנפוצים וההבדל בין מספר אצווה לברקוד, קראו את המדריך לקריאת אריזת קנאביס רפואי.

סמלילים - מה הסימנים על האריזה אומרים

על אריזות קנאביס רפואי בישראל מופיעים סמלילים (סימונים גרפיים) שמעידים על תהליכי עיבוד, בדיקות ובקרת איכות:

  • סמליל קרינה (הקרנה) - המוצר עבר עיקור בהקרנת גמא. משמש להפחתת עומס מיקרוביאלי (חיידקים, עובש).
  • סמליל הדברה ביולוגית - שימוש בשיטות הדברה טבעיות (ללא חומרי הדברה כימיים) במהלך הגידול.
  • סמליל שיטת מדידה (GC/HPLC) - מציין את שיטת הבדיקה המעבדתית שבה נמדדו ריכוזי הקנבינואידים.

הסמלילים מופיעים גם במאפייני המוצר בקנאביז, כך שניתן להשוות בין מוצרים גם ללא האריזה הפיזית.

שלב 5: בדיקות מעבדה ובקרת איכות

כל אצוות ייצור חייבת לעבור בדיקות מעבדה מוסמכות לפני שחרור לשוק. הבדיקות כוללות:

  • פרופיל קנבינואידים - ריכוזי THC, CBD ושאר קנבינואידים. קובע את קטגוריית המינון.
  • פרופיל טרפנים - זיהוי וכימות של הטרפנים הדומיננטיים באצווה.
  • מיקרוביולוגיה - בדיקת עובש, חיידקים ופתוגנים. מגדיר אם המוצר עומד בתקן.
  • מתכות כבדות - בדיקת נוכחות מתכות כבדות (עופרת, כספית, ארסן, קדמיום).
  • שאריות חומרי הדברה - וידוא שהמוצר חף מחומרי הדברה אסורים.
  • אחוז לחות - לחות גבוהה מדי מהווה סיכון לעובש.

תוצאות הבדיקות מופיעות בתעודת ניתוח (COA - Certificate of Analysis) שנלוות לכל אצווה. המגדלים מחויבים לפרסם את תוצאות הבדיקות, וניתן לצפות בהן באתר קנאביז בעמוד כל מוצר.

שלב 6: הפצה וניפוק

לאחר שחרור מהמעבדה, המוצרים מגיעים לבתי מסחר (מפיצים) ומשם לבתי המרקחת המורשים. שרשרת ההפצה כפופה לתקן IMC-GDP (נוהל 153) שמגדיר תנאי אחסון, שינוע ותיעוד.

בבית המרקחת, הרוקח מאמת את הרישיון/מרשם ומנפק את המוצר. הרוקח הוא גם הכתובת הראשונה לשאלות על שמירה, מינון ודרכי צריכה.

סיכום - שרשרת האספקה בתרשים

שרשרת הייצור בקצרה:
🌱 גידול (IMC-GAP) ← ✂️ קטיף וגיזום ← 🌡️ ייבוש ← 📦 אריזה (IMC-GMP) ← 🔬 בדיקות מעבדה ← 🚚 הפצה (IMC-GDP) ← 💊 ניפוק בבית מרקחת

לכל שלב בשרשרת יש השפעה על המוצר הסופי: שיטת הגידול משפיעה על פרופיל הטרפנים; הגיזום על מראה ושלמות; הייבוש על טעם ואורך חיי מדף; האריזה על שימור לאורך זמן. ככל שתבינו טוב יותר את התהליך, כך תוכלו לבחור מוצרים בצורה מושכלת יותר.

צפיתם לאחרונה
המידע נשמר בדפדפן שלך בלבד ואינו מאוחסן באתר

הסל שלי

הוסיפו מוצרים לסל

עמוד המוצרים