עמוד זה מספר את סיפור הקנאביס הרפואי בישראל — ממחקר חלוצי ועד התוכנית הרפואית המפוקחת של היום. זהו מידע חינוכי על ציר זמן, רגולציה ואבני דרך — לא מדריך טיפול.
להקשר כללי על המצב היום: מה זה קנאביס רפואי.
היסטוריית הקנאביס הרפואי בישראל: ממחקר חלוצי ועד יק״ר, מסלולי רישוי ואבני דרך מרכזיות.
עמוד זה מספר את סיפור הקנאביס הרפואי בישראל — ממחקר חלוצי ועד התוכנית הרפואית המפוקחת של היום. זהו מידע חינוכי על ציר זמן, רגולציה ואבני דרך — לא מדריך טיפול.
להקשר כללי על המצב היום: מה זה קנאביס רפואי.
ישראל היא אחת המדינות המזוהות ביותר עם מחקר קנאביס מדעי מתקדם, הודות לעבודה דורית באוניברסיטה העברית ולמוסדות נוספים. במקביל התפתחה כאן תוכנית קנאביס רפואי ארצית שמנוהלת היום תחת יחידת הקנאביס הרפואי (יק״ר) במשרד הבריאות, עם מעל 100,000 מטופלים רשומים (נכון לשנות האמצע של העשור השלישי של המאה ה־21). השילוב בין מחקר, תעשייה מורשית ורגולציה הופך את הסיפור הישראלי לייחודי בעולם.
ב־1964, באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ׳ רפאל משולם ופרופ׳ יחיאל גאוני בודדו וסינתזו לראשונה בעולם את THC (הקנבינואיד הפסיכואקטיבי העיקרי) - כלומר זיהו את התרכובת הפעילה המרכזית בקנאביס. גילוי זה פתח את הדלת למחקר שיטתי על מנגנוני פעולה, השפעות קליניות ותרופות עתידיות.
במשך יותר מחמישה עשורים המשיך משולם לחקור את הכימיה והפרמקולוגיה של הקנאביס והמערכת האנדוקנבינואידית; הוא נחשב בעולם ל־"אבי מחקר הקנאביס" (the father of cannabis research). מחקריו באוניברסיטה העברית ובשיתוף קולגות בינלאומיים הניעו דורות של חוקרים.
ב־1992 דיווחה קבוצתו של משולם, יחד עם ויליאם דוויין ולומיר האנוש, על גילוי האננדאמיד (anandamide) - האנדוקנבינואיד הראשון שזוהה בגוף. ב־1995 דווח על גילוי 2-AG (2-arachidonoylglycerol) - האנדוקנבינואיד המרכזי השני - אף הוא בהקשר למחקר שמקורו בקבוצות שקשורות למשולם ובשדה האנדוקנבינואידים.
פרופ׳ משולם נפטר במרץ 2023. מורשתו המדעית - הבנת מערכת הקנבינואידים והאנדוקנבינואידים - ממשיכה לעצב טיפולים, מחקר קליני ודיון ציבורי מושכל על קנאביס רפואי ברחבי העולם.
בתחילת שנות ה־90 דווח על מספר קטן מאוד של מטופלים שקיבלו קנאביס למטרות רפואיות - היקף צנוע, לעיתים בניהול לא פורמלי לחלוטין בהשוואה לסטנדרטים של היום.
ב־1999 החלה ישראל לאפשר שימוש בקנאביס רפואי באישור פרטני (מקרה־אחר־מקרה), תחת פיקוח משרד הבריאות. התוכנית הייתה מצומצמת ונועדה בעיקר למצבים חמורים כגון סרטן ו־HIV/AIDS. כך נוצר הבסיס לתוכנית ארצית שהתרחבה בהמשך.
תוכנית הקנאביס הרפואי הורחבה משמעותית בראשית האלף השלישי, בין השאר תחת ניהולו של ד"ר יהודה ברוך כראש יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות. אושרו התוויות נוספות, ומספר המטופלים המאושרים עלה בהדרגה ממאות לאלפים.
בשלב זה פעלו בישראל שמונה גדלים מורשים בתחילת הדרך (לפי הדיווחים התקופתיים), והספקים החלו לעמוד בדרישות רישוי הולכות וגוברות - כהכנה לרגולציה פורמלית יותר בשנים שלאחר מכן.
ב־2017 הוקמה יחידת הקנאביס הרפואי (יק״ר) במשרד הבריאות - גוף שעבר גם כינוי באנגלית IMCA (Israeli Medical Cannabis Agency). המעבר סימן מיתוג מחדש וריכוז אחריות רגולטורית: מתוכנית שמנוהלת יחסית באופן "שטחי" למסגרת רגולטורית מפורשת עם נהלים, פיקוח ותקני איכות.
נוהל 106 הוא מסמך המפתח שמתאר את התנאים למתן רישיון, סוגי מוצרים, מעקב רפואי ועוד - ומעודכן מעת לעת. במקביל הוטמעו ופורסמו תקני איכות בתחומים כמו GMP, GAP, GDP, GSP ו־GCP (ייצור, גידול, הפצה, אחסון ומחקר קליני).
לפרטים נוספים ראו את עמודי התקנים (IMC) וארכיון המסמכים הרשמיים, ואת המדריך ליק״ר.
ב־2019 נכנסה לתוקף רפורמה מהותית בזרימת המרשמים: הרשאת מתן קנאביס רפואי הורחבה מרופאים מומחים בלבד גם לרופאי משפחה (בכפוף לכללים המקצועיים והרגולטוריים). השינוי הנגיש את השירות למטופלים רבים והאיץ את קצב הצטרפות לתוכנית.
לפני הרפורמה נהגו לדבר בכ־30,000 מטופלים רשומים; לאחריה נרשמה צמיחה מהירה לכיוון מאות אלפי מטופלים (כולל מעל 100,000 בשנות המעקב האחרונות). במקביל הושקה והתייצבה מערכת מרשמים אלקטרונית (פורטל ממשלתי) לניהול בקשות ואישורים.
לסקירת התהליך למטופלים חדשים ראו תהליך הרישיון מא׳ עד ת׳.
בישראל פועלים גדלים ומעבדים מורשים ורשת הפצה מסודרת לבתי מרקחת המורשים למכור קנאביס רפואי. בין השמות שזכו לפרסום הציבורי לאורך השנים: תיקון עולם, בזלת, Breath of Life (BOL), קנביט, IMC, Seach ועוד - הרשימה משתנה עם מיזוגים, רישיונות ושינויי שוק.
ישראל השקיעה גם בניסויים קליניים ובמוסדי מחקר, ודנה שנים ביצוא קנאביס רפואי; בפועל יצוא מסחרי מוגבל החל לאחר אישור רגולטורי, תוך ניסיון לשמר איזון בין צרכי מטופלי ישראל לבין הזדמנויות שוק בינלאומיות.
יחד עם האקדמיה, התעשייה והמדיניות - נוצר כאן מרכז שילוב של ידע, חדשנות ורגולציה שמושך תשומת לב עולמית.
מחשבון הזכאות שלנו בודק האם אתם עשויים לעמוד בתנאי הזכאות לפי נוהל 106.
במהלך מגפת COVID-19 אופשרו במסגרות מסוימות משלוחים לבית וארגון אספקה גמיש יותר - לרוב כהסדר זמני בתקופת החירום.
התוכנית המשיכה לצמוח; נרשמו מעל 100,000 מטופלים עד 2024 (לפי הערכות ודיווחים תקופתיים). במקביל נמשכו דיונים על פיקוח ווויסות מחירים, על רפורמות נוספות במבנה השוק ובאישור מוצרים, ועל גיוון הצעת המוצרים - שמנים, תפרחת, תמציות ועוד.
באוגוסט 2022 עודכנו כללים הנוגעים לנשיאה ושימוש מחוץ לבית בקנאביס רפואי. לסיכום מעודכן ראו נשיאה ושימוש מחוץ לבית.
| תקופה / שנה | אבן דרך |
|---|---|
| 1964 | בידוד וסינתזה של THC באוניברסיטה העברית (משולם וגאוני) - זיהוי התרכובת הפעילה המרכזית בעולם. |
| 1992 | גילוי האננדאמיד - האנדוקנבינואיד הראשון (עם דוויין והאנוש; קבוצת משולם). |
| 1995 | גילוי 2-AG - אנדוקנבינואיד מרכזי נוסף. |
| 1999 | התחלת אישור שימוש רפואי פרטני בקנה מידה קטן תחת משרד הבריאות. |
| 2007-2010 | הרחבת התוכנית (כולל תחת ד"ר יהודה ברוך), יותר התוויות, אלפי מטופלים, שמונה גדלים מורשים בתחילה. |
| 2017 | הקמת יק״ר / IMCA, נוהל 106 ותקני איכות (GMP, GAP, GDP, GSP, GCP). |
| 2019 | רפורמת המרשמים - הרחבה לרופאי משפחה, צמיחה חדה במספר המטופלים, מערכת מרשמים אלקטרונית. |
| 2022 | עדכון כללי נשיאה ושימוש מחוץ לבית (אוגוסט). |
| הווה | מעל 100,000 מטופלים, גיוון מוצרים, דיוני מחיר ורפורמה מתמשכים; מורשת מחקר עולמית (משולם ואחרים). |
ב־1964, באוניברסיטה העברית, על ידי פרופ׳ רפאל משולם ופרופ׳ יחיאל גאוני. מדובר בהזיהוי והסינתזה הראשונים בעולם של התרכובת הפעילה המרכזית בקנאביס.
ב־1999 הותר שימוש רפואי באישור פרטני תחת משרד הבריאות, בהיקף צנוע ובעיקר להתוויות חמורות. ההרחבות המשמעותיות הגיעו באמצע שנות האלפיים ובמיוחד אחרי 2017 עם יק״ר ונוהל 106.
הרשאת המרשם הורחבה ממומחים גם לרופאי משפחה (בכפוף לכללים), מה שהנגיש את הגישה לטיפול. לאחר מכן נרשמה צמיחה חדה במספר המטופלים הרשומים, לצד מערכת מרשמים אלקטרונית.
יק״ר היא יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, שהוקמה ב־2017. היא אחראית על רגולציה, פיקוח ואכיפה בתחום - כולל יישום נוהל 106 ותקני איכות כמו GMP ו־GAP. לפרטים ראו את עמוד יק״ר.
בדרך־כלל מתכוונים לפרופ׳ רפאל משולם (1920-2023), שגילה את מבנה ה־THC, תרם לגילוי האנדוקנבינואידים והוביל דורות של מחקר. נפטר במרץ 2023; מחקריו נותרו בסיס למדע הקליני והתרופתי של הקנאביס.
לאחר שנים של דיונים רגולטוריים אושר יצוא מסחרי מסוים של קנאביס רפואי, בכפוף לתנאים והיתרים. המדיניות מתעדכנת; חשוב להסתמך תמיד על הודעות משרד הבריאות והחקיקה העדכנית.
הדפדפן המובנה של האפליקציה (וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם ועוד) גורם לאתר להיתקע במכשירים רבים. כדי להמשיך, פתחו את אותו עמוד בכרום או בספארי.