קטגוריות ומינוני קנאביס רפואי: איך מחליטים איזה זן לקנות?

כשמדובר בטיפול רפואי בקנאביס, המבוסס על צמח המכיל מאות חומרים המשתנים בין זן לזן ומשפיעים באופן שונה על הגוף, קיים קושי מסוים בקביעת פרוטוקול מדויק. למעשה, משרד הבריאות ציין במפורש כי ישנו חוסר במחקר קליני בכל מה שקשור להתאמת זנים למטופלים.

עם זאת, במהלך השנים הצטבר לא מעט מידע בספרות המקצועית, כמו גם עדויות של מטופלים וניסיון קליני של רופאים ומטפלים, באמצעותם ניסו היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) והמומחים המייעצים לה להתוות מסגרת כללית לתוכנית טיפול ומעקב.

חלוקה ראשונית: THC ו-CBD

פרוטוקול הטיפול של משרד הבריאות מתייחס לריכוז של שני החומרים הפעילים המרכזיים בקנאביס, THC ו-CBD, כאשר החלוקה הינה לשלוש קטגוריות עיקריות:

• זנים עתירי THC
• זנים עתירי CBD
• זנים מאוזנים (בעלי אחוזי THC ו-CBD דומים)

סימון הרכיבים מופיע בדמות אותיות לועזיות (T ו-C) ומספרים משתנים בקדמת האריזה.

כך לדוגמא, מוצר קנאביס שעל האריזה שלו מוצג הכיתוב "T20/C4" יהיה צפוי להכיל כ-20% THC (בין  16% ל-24.5%) וכ-4% CBD (בין 0% ל-7%) ויהיה שייך לקטגוריות ה"עשיר ב-THC".

ישנן שפע של השפעות רפואיות המיוחסות לצמד הקנבינואידים הללו, אך ההבדל המשמעותי ביותר בין THC ל-CBD בא לידי ביטוי בכך שלמולקולת ה-CBD, בניגוד ל-THC, אין השפעה פסיכו-אקטיבית "ממסטלת" (ונמצא במחקר כי היא עשויה אף למתן חלק מההשפעה הפסיכואקטיבית של ה-THC).

עובדה זו ככל הנראה השפיעה על חלק מהמלצות הטיפול של משרד הבריאות עבור ההתוויות השונות והמשך קווי הטיפול, במיוחד עבור מטופלים מתחת לגיל 18 או כאלה העשויים להיות רגישים ל-THC.

זנים עתירי THC

זנים עתירי THC הם כאמור זני קנאביס המכילים ריכוז גבוה יחסית של THC. בקטגוריה זו קיימות שלוש רמות פוטנטיות שונות של זנים:

• T20/C4
• T15/C3
• T10/C2

זנים אלו גורמים כאמור להשפעה פסיכואקטיבית מסוימת (זו אחת הסיבות שיש להם ביקוש גבוה גם בשוק השחור), והם ניתנים לרוב במקרים של חולים אונקולוגיים ומטופלים המתמודדים עם פרקינסון, טורט, כאבים כרונים ועוד.

מטופל המחזיק במרשם לזנים עשירים ב-THC יכול לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה (לפי T) ולא להפך, וכן רק בדרגה אחת כל פעם.

כלומר, אם מטופל מחזיק במרשם ל-T20/C4 הוא רשאי לקחת במקומו מוצרים מקטגוריית T15/C3 אך לא מקטגוריית T10/C2. מי שרשום לו ברישיון או במרשם קטגוריית T15/C3, יכול לקחת מוצרים גם מקטגוריית T10/C2 אך לא מקטגוריית T20/C4, ומי שמחזיק בקטגוריית T10/C2 יכול לקנות רק אותה.

זנים עתירי THC

זנים עתירי CBD הם כאמור זני קנאביס המכילים ריכוז גבוה יחסית של CBD. בקטגוריה זו קיימות חמש רמות פוטנטיות שונות:

• T1/C28
• T0/C24
• T1/C20
• T3/C15
• T5/C10

זנים אלו אינם גורמים להשפעה פסיכואקטיבית משמעותית, ולכן הם נחשבים לבטוחים יותר ו"נוחים" לשימוש במשך היום וגם במקרים חריגים יחסית כגון מטופלים קטינים או כאלה בעלי חשש להיסטוריה נפשית בעייתית במשפחה.

מוצרי קנאביס אלו ניתנים בהתוויות למספר מקרים רפואיים כדוגמת אפילפסיה, מחלות מעי דלקתיות (בעיקר קרוהן וכוליטיס), ומקרים מסוימים של פוסט טראומה וסרטן כבד (Hepatoma).

מטופל המחזיק במרשם לזנים עשירים ב-CBD יכול לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה ולא להפך, וכן רק בדרגה אחת כל פעם.

כלומר, אם מטופל מחזיק במרשם ל-T1/C28 הוא רשאי לקחת במקומו מוצרים מקטגוריית T0/C24 אך לא מקטגוריית T1/C20. מי שמחזיק בקטגוריית T0/C24 יכול לקחת מוצרים מקטגוריית T1/C20 אך לא מקטגוריית T1/C28. מי שמחזיק בקטגוריית T1/C20 יכול לקנות גם את קטגוריית T3/C15 אך לא את קטגוריית T0/C24. מי שמחזיק בקטגוריית T3/C15 יכול לקנות גם את קטגוריית T5/C10 ומי שמחזיק בקטגוריית T5/C10 יכול לקנות רק אותה.

זנים מאוזנים – זני קנאביס המכילים ריכוז דומה של THC ו- CBD (בסטייה מקובלת של 4%)

קטגוריות זני קנאביס מאוזנים הם:

• T10/C10
• T5/C5
• T3/C3

זני קנאביס מאוזנים כן יגרמו להשפעה פסיכואקטיבית משמעותית במיוחד כאשר מדובר בבעלי אחוז THC של 5% ומעלה. עם זאת, כאמור, מחקרים מצאו שכמות ה-CBD הגבוהה מאזנת לפחות במעט את ה"התמסטלות". לכן, השימוש בזנים אלו מאפשר ניצול הסגולות הרפואיות של מולקולת ה-THC תוך מניעה (או התמתנות) של תופעות הלוואי המיוחסות לה כגון פרנויה או חרדה הנגרמות עקב שימוש מוגבר מדי ב-THC.

מוצרי קנאביס מאוזנים ניתנים בטיפול ראשוני במקרים שונים כגון מטופלים הסובלים מתסמונת כשל חיסוני ("איידס"), מכאבים נוירופתיים (עצביים), מטרשת נפוצה או מפוסט טראומה.

מטופל המחזיק במרשם לזנים מאוזנים לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה ולא להפך, וכן רק בדרגה אחת כל פעם. כלומר, אם מטופל מחזיק במרשם ל-T10/C10 הוא רשאי לקחת במקומו מוצרים מקטגוריית T5/C5 אך לא מקטגוריית T3/C3. מי שמחזיק בקטגוריית T5/C5 יכול לקחת מוצרים מקטגוריית T3/C3 אך לא מקטגוריית T10/C10, ומי שמחזיק בקטגוריית T3/C3 יכול לקנות רק אותה.

הערות נוספות

• מטופל שמחזיק במרשם לתפרחות, רשאי לרכוש במקומן שמן, אך לא להיפך (מטופל המחזיק במרשם לשמן איננו רשאי לרכוש תפרחות).

• מלבד THC ו-CBD, הקנאביס מכיל כאמור עוד מאות חומרים פעילים שונים המשתתפים במה שמכונה "אפקט הפמליה" כחלק אינטגרלי מההשפעה הרפואית של הצמח. לכן, ייתכנו פערים משמעותיים בהשפעה הפיזיולוגית המתקבלת משני זנים שונים על אף שהם נמצאים באותה הקטגוריה מבחינת ריכוזי החומרים הפעילים המרכזיים.

קביעת הזן ההתחלתי והמשך קו טיפול

במקרים מסוימים התוצאות המתקבלות מהטיפול אינן אופטימליות, ויש צורך בשינוי הרכב החומרים הפעילים במרשם המקורי. ניתן לחלק את קווי הטיפול המומלצים של משרד הבריאות בקנאביס רפואי לחמישה מסלולים מרכזיים:

1. THC עולה – טיפול המתחיל בזנים מקטגוריית T10/C2, ובמידת הצורך ממשיך לזנים עשירים יותר ב-THC עד למדרגת ה-T20/C4 המקסימלית. טיפול זה ניתן בפרוטוקול הרשמי עבור מטופלים אונקולוגיים, ומטופלים הסובלים מטורט, פרקינסון וכאבים כרוניים.

2. CBD עולה – טיפול המתחיל בקטגוריית T5/C10, ובמידת הצורך ממשיך לזנים עשירים יותר ב-CBD עד למדרגת ה-T1/C28 המקסימלית. טיפול זה ניתן בפרוטוקול הרשמי בעיקר עבור מטופלים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות כדוגמת קרוהן וכוליטיס.

3. CBD יורד – טיפול המתחיל בקטגוריות T0/C24 (או T1/C20), ובמידת הצורך ממשיך לזנים עם CBD נמוך יותר (ו-THC גבוה יותר). טיפול זה ניתן בפרוטוקול הרשמי עבור מטופלים הסובלים מאפילפסיה ומסרטן כבד (Hepatoma).

4. מאוזנים ל-THC עולה – טיפול המתחיל בקטגוריית T10/C10, ובמידת הצורך ממשיך לזנים עם THC גבוה יותר, לעתים עם המלצה לשילוב מתון של זנים עשירים ב-CBD במקביל. למעשה זהו פרוטוקול הטיפול הנפוץ ביותר במשרד הבריאות, והוא ניתן עבור מטופלים הסובלים מתסמונת כשל חיסוני ("איידס"), מכאבים נוירופתיים (עצביים), מטרשת נפוצה ובנוסף גם עבור חולים סופניים.

5. מאוזנים ל-CBD עולה – טיפול המתחיל בקטגוריית T10/C10, ובמידת הצורך ממשיך לזנים עם CBD גבוה יותר, לעתים עם המלצה לשילוב מתון של זנים עשירים ב-THC במקביל. המקרה היחיד שבו הפרוטוקול הרשמי ממליץ על טיפול זה הינו עבור מטופלים הסובלים מפוסט טראומה (PTSD).

שימו לב: משרד הבריאות ממליץ על המתנה של לפחות חודשיים לאחר תחילת טיפול בקנאביס בטרם החלפת הזן או הגברת המינון.

אפיון זנים: סאטיבה, אינדיקה, היבריד

מלבד התייחסות לריכוז החומרים הפעילים המרכזיים בצמח, חברות הקנאביס עושות שימוש במונחים "אינדיקה", "סאטיבה" ו"היבריד" בכדי לאפיין את ההשפעה הצפויה של זנים עשירים ב-THC.

על פי הגדרת משרד הבריאות, זני קנאביס בעלי "מקור אופי סאטיבה" יעניקו למטופל תחושה כללית של נמרצות ואנרגיה, בעוד שזני קנאביס בעלי "מקור אופי אינדיקה" יגרמו לתחושת כבדות ועייפות (בנוסף להשפעות הפיזיולוגיות הנוספות שכל זן מעניק כמובן).

ראוי להזכיר כי בשנים האחרונות ישנה מגמה בקרב תעשיות הקנאביס בעולם המערבי של נטישת צורת אפיון זו, זאת לאור מחקרים חדשים שפורסמו בנושא המצביעים על בעייתיות השיטה וחוסר בסיס מדעי מהימן לטענות להשפעות שונות שלהם, כמו גם קריאות מפורשות של חוקרי קנאביס בכירים המבקשים לחדול מהשימוש בה לאור העובדה שבמהלך השנים כל הזנים "התערבבו" בהכלאות כך שלמעשה אין כיום זן אינדיקה או זן סאטיבה שהוא טהור לגמרי מבחינה זו.

עם זאת, בהחלט ייתכן שמנקודת המבט של המטופל, החלוקה הזו, גם אם איננה מדויקת מבחינה מדעית, עשויה במקרים רבים לתת אינדיקציה ראשונית טובה בקשר לאופי ההשפעה הצפוי מהזן, כך שלא בהכרח צריך להתעלם ממנה.

שימו לב: בניגוד לקטלוג זני הקנאביס על פי החומרים הפעילים (THC/CBD), שבו כפי שצוין יש מגבלה ברורה שאיננה מאפשרת למטופל המחזיק במרשם X לקחת מוצר מקטגוריה אחרת (מלבד כאמור מוצר מאותה ה"משפחה" בדרגה אחת נמוכה יותר) – בחלוקה של "אינדיקה, סאטיבה, היבריד" המגבלה הזו איננה קיימת כלל וניתן לקחת מוצרי קנאביס משלושת סוגי האפיון ללא שום מגבלה.