ההבדל המסורתי הוא שאינדיקה מתוארת כמרגיעה וכבדה יותר, ואילו סאטיבה מתוארת כמעוררת ואנרגטית יותר. בפועל, אלה תיאורים תרבותיים ושיווקיים ולא מדד רפואי אמין. שני מוצרים שמסומנים כאינדיקה יכולים להיות שונים מאוד זה מזה בהרכב ובחוויה.
במשך עשרות שנים, תעשיית הקנאביס והציבור חילקו זנים לשלוש קטגוריות: אינדיקה, סאטיבה והיבריד. החלוקה נולדה במקור מתיאור מורפולוגי, כלומר צורת הצמח, ומאזור גיאוגרפי שבו תוארו טיפוסים קלאסיים. בהמשך היא הורחבה לתיאורי חוויה סובייקטיבית כמו "מרגיע מול מעורר", גם כשאין קשר ישיר ועקבי בין צורת העלה לבין הפרופיל הכימי של התפרחת.
אינדיקה וסאטיבה הן למעשה תת־מינים או "מורפוטיפים" היסטוריים של Cannabis sativa L. (במינוח בוטני רחב). היבריד מתאר צאצא של הכלאות בין קווים גנטיים שונים - ובפועל, רוב המיינים המסחריים כיום הם היברידים.
טבלת השוואה - מסורת שימושית, לא ניבוי קליני:
| סוג | מורפולוגיה (תיאור קלאסי) | השפעות מסורתיות (סובייקטיביות) | נטיית THC/CBD (כללי שטחי בלבד) | שימושים רפואיים נפוצים בתיאור השוק |
|---|---|---|---|---|
| אינדיקה | צמח נמוך וסבוך, עלים רחבים וקצרים יחסית | הרגעה, כבדות בגוף, "קאוצ׳־לוק", פחות עירנות מוחית | מגוון; לעיתים תואר כ-THC גבוה - לא עקבי | כאב, נדודי שינה, עווית שרירים, חרדה (אינדיבידואלי) |
| סאטיבה | צמח גבוה וצר, עלים ארוכים וצרים | עירנות, חוויה "מוחית", אנרגיה, יצירתיות (סובייקטיבי) | מגוון רחב מאוד; אין כלל פשוט | דיכאון, עייפות, ADHD, בחילות (אינדיבידואלי) |
| היבריד | משתנה לפי הורשה; רוב המיינים המודרניים | תלוי בפרופיל כימי - לא בשם המסחרי בלבד | נקבע על־ידי גידול, זן ואצירה - לא על־ידי התווית "היבריד" | מכסה מגוון רחב; הבחירה צריכה להסתמך על פרופיל ורופא |