מטופלי קנאביס רפואי? אתם נכנסים לעולם תוכן שעשוי להיות מורכב ומבלבל בהתחלה.

כדי לסייע בהתמצאות, הנה התשובות לשאלות הנפוצות ביותר של מטופלי קנאביס חדשים:

השימוש הרפואי בצמח הקנאביס היה נפוץ מאוד בארה"ב ובאירופה עד שהוצא מחוץ לחוק ב-1937. השימוש המודרני בקנאביס רפואי החל בקליפורניה בשנות ה-90, אז ניתנו לראשונה רישיונות לשימוש בקנאביס עבור חולי סרטן ואיידס קשים. בעשורים האחרונים הטיפול בקנאביס רפואי הורחב למגוון התוויות רפואיות נוספות, ואושר ב-37 מדינות בארה"ב ובעשרות מדינות נוספות ברחבי העולם כולל ישראל, בה הוא מאושר עבור חולי סרטן, קרוהן, קוליטיס, כאב כרוני, איידס, טרשת נפוצה, אפילפסיה, אוטיזם, ודמנציה.

ההבדל העיקרי בין קנאביס רפואי לקנאביס בלתי חוקי הוא שהקנאביס הרפואי עובר בדיקות קפדניות כדי לוודא שהוא עומד בסטנדרטים נוקשים של איכות, ניקיון, ובטיחות, כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות. בשל כך, הקנאביס הרפואי הוא נקי משאריות חומרי הדברה, עובשים, מתכות כבדות, וחומרים מסוכנים אחרים שעשויים להימצא בקנאביס בשוק השחור.

יתרון נוסף של הקנאביס הרפואי על פני קנאביס בשוק השחור הוא שכל אצווה של קנאביס רפואי עוברת בדיקות מעבדה שמודדות את ריכוז החומרים הפעילים העיקריים בה, ואלו תמיד רשומים על גבי אריזת המוצר כך שהצרכן יכול לדעת בדיוק מה ריכוז החומרים הפעילים בקנאביס שהוא רוכש, בניגוד לשוק השחור.

קנבינואידים הם החומרים הפעילים בצמח הקנאביס, והם גם קרויים על שמו. כאשר הם נצרכים, הקנבינואידים נקשרים לקולטנים ייעודיים שנמצאים כמעט בכל מקום בגוף וגורמים לקשת רחבה של השפעות על המשתמש.

עד כה נתגלו מאות קנבינואידים בצמח הקנאביס, וההשפעות המדוייקות של רבים מהם עדיין לא ידועות. הקנבינואיד העיקרי והמפורסם ביותר הוא THC, אשר אחראי להשפעה הפסיכואקטיבית ('ממסטלת') של הצמח.

הקנבינואיד העיקרי השני בצמח הוא CBD (קנאבידיול), שאיננו גורם להשפעה פסיכואקטיבית. ביחד, THC ו-CBD נחשבים לרכיבים העיקריים בקנאביס רפואי, כאשר זנים שונים של קנאביס מכילים יחס שונה ביניהם ומתאימים להתוויות רפואיות שונות. כך לדוגמא זן מסויים של קנאביס יכול להכיל יחס שווה של THC ו-CBD, או לחילופין הרבה מהאחד ומעט מהאחר.

THC הוא קנבינואיד, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, וזה שגורם לשינוי התודעתי ('סטלה') בצריכת קנאביס. הוא זוהה ובודד לראשונה במכון ויצמן למדע ב-1964, על ידי צמד החוקרים הישראליים רפאל משולם ויחיאל גאוני.

THC נחשב עד לא מזמן לרכיב הרפואי העיקרי בקנאביס, אך היום נחשב לאחד משני הרכיבים הרפואיים העיקריים ביחד עם CBD. זני קנאביס שונים מכילים יחס שונה בין שני הרכיבים האלו, והיחס האידיאלי בין THC ל-CBD משתנה בהתאם להתוויה הרפואית עבורה ניתן הטיפול, ומותאם למטופל על ידי הרופא.

בתור הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, THC הוא גם זה שאחראי למרבית תופעות הלוואי של צריכת קנאביס כמו חרדה, עייפות, דופק מואץ ובלבול. תופעות הלוואי האלו מצטמצמות במידה רבה ככל שהקנאביס מכיל יותר CBD ופחות THC.

CBD (קנאבידיול) הוא הרכיב הפעיל העיקרי השני בקנאביס אחרי THC, ובניגוד אליו איננו גורם להשפעה פסיכואקטיבית (לא ממסטל). הפוטנציאל הרפואי של CBD החל להתגלות במלואו רק בשנים האחרונות, והוביל לפיתוח של זנים עם ריכוז גבוה בהרבה שלו מאלו שהיו זמינים בעבר.

CBD נמצא במחקרים כבעל פעילות נוגדת דלקת, נוגדת רעד (אפילפסיה), נוגדת חמצון, ונוגדת חרדה. מעבר להשפעות הרפואיות שלו, הוא גם הוכח כבעל חשיבות קריטית במניעת תופעות הלוואי של השימוש ב-THC, שכן הוא מהווה חומר אנטי-חרדתי ואנטי-פסיכוטי עוצמתי במיוחד.

טרפנים הם קבוצה גדולה של חומרים טבעיים המצויים בצמחים, שתורמים לטעמים והריחות שלהם. זנים שונים של קנאביס מכילים טרפנים שונים בריכוזים שונים, ונבדלים בטעמים ובריחות שלהם בהתאם.

טרפנים משפיעים גם על האופן שבו קנבינואידים פועלים כאשר הם נצרכים יחדיו, כחלק ממה שמכונה 'אפקט הפמליה'.

קראו עוד על טרפנים כאן.

בחירת זן קנאביס מתאים מבחינה רפואית היא במקרים רבים תהליך של ניסוי וטעייה. כאשר רופא מנפיק רישיון קנאביס רפואי, הוא קובע גם את יחס ה-THC מול CBD (או בקיצור T/C) המתאים למטופל. בתוך כל קטגוריית T/C יש מגוון של זנים שונים שהמטופל יכול לנסות כדי למצוא את זה שעובד הכי טוב עבורו.

במקרה שלא נמצא זן מתאים, מומלץ לחזור לרופא המטפל כדי שישקול לשנות את קטגוריית ה-T/C שהמטופל הוקצה אליה.

עישון

סיגריה/ג'וינט: נוטלים חתיכה קטנה של פרח קנאביס, בגודל של גולה קטנה, ומפוררים אותה בעזרת גריינדר, בעזרת מספריים, או בידיים, מפזרים על נייר גלגול ומגלגלים לכדי סיגריה. ניתן גם להשתמש ב"קונוס" שהוא למעשה נייר גלגול מגולגל מבעוד מועד, אותו צריך רק למלא ולדחוס היטב. בכל מקרה, מומלץ לעיין במדריכים לגלגול ג'וינט הזמינים ברשת. ניתן גם לרכוש סיגריות קנאביס רפואי מוכנות מראש ("גליליות"). יש מי שכדי לעדן את השפעת הקנאביס מערבבים את התפזורת עם טבק. זה ממכר יותר, משנה את ההשפעה של הקנאביס, ופחות בריא, אבל רבים עושים זאת. ניתן גם להשתמש בתחליף טבק אם כי הם כולם בעלי טעם לוואי לא נעים. לא צריך לעשן את כל הג'וינט/סיגריה בבת אחת. שאיפה אחת או שתיים בכל פעם זה בסדר גמור.

מקטרת: ניתן לחסוך את תהליך הגלגול ולבזוק את פירורי הקנאביס בראש מקטרת, "מנה אחת" קטנה, ולעשן "פאף" (שאיפה) או שתיים. באופן דומה ניתן להניח בצד ולחזור להשתמש.

מקטרת מים ("באנג"): אופן השימוש דומה לשימוש בנרגילה. ממלאים את המכשיר במעט מים, ממלאים את הקערה שבקצה המבחנה במעט קנאביס, מטים את פיית הבאנג ב-45 מעלות, מדליקים את קערת המבחנה המלאה בקנאביס, ושואפים בעדינות. המים יבעבעו בכל שאיפה ו"ימשכו" את העשן מקערת המבחנה, דרך המים המשמשים כמסננת, אל עבר פיית הבקבוק/באנג. גם במקרה זה בניגוד למקובל לא צריך לסיים את כל ה"ראש" של הבאנג בשאיפה אחת. מומלץ להשתמש בבאנג זכוכית ולא בבאנג פלסטיק.

אידוי

אידוי קנאביס נעשה בעזרת מכשיר אידוי ייעודי הנקרא "ופורייזר" (Vaporizer). המכשיר מחמם את תפזורת הקנאביס, אך לא שורף אותה כמו בעישון. החום מגיע לטמפרטורה שמאדה מהצמח את הרכיבים בו, אך לא מבעירה את הירק עצמו. היתרון בצריכת קנאביס באידוי הינו בריאותי מכיוון שלא שואפים עשן המכיל תוצרי לוואי לא רצויים ואף מסרטנים, אך יש לציין שרוב מוחלט של המשתמשים באידוי מדווחים על השפעה שונה לעומת עישון ולא בהכרח חיובית יותר, וכן רוב המכשירים מתחממים לטמפ' גבוהה מאוד אחרי שימוש אחד ולא נוח ולא נעים להחזיק בהם. חיסרון נוסף הוא העלות הגבוהה של מכשירי האידוי. חשוב מאוד לזכור: שמן הקנאביס הנמכר בבתי המרקחת אינו מיועד לשימוש באידוי ואף עלול לגרום לנזק חמור בשימוש כזה. השמן מיועד לבליעה בלבד והאידוי לתפרחות בלבד, לפחות כרגע ובישראל. בתקופה האחרונה כן מופיעים בשוק "עטי אידוי" (Vape Pens) המציעים חוויית שימוש טובה בהרבה, מגיעים עם מחסנית נשלפת מלאה במיצוי ("תרכיז") של קנבינואידים וטרפנים ומאפשרים יניקת אדים נקייה, פשוטה ובטוחה. אף על פי כן בישראל מסיבה לא מובנת הרגולטור לא מתיר שיווק או שימוש במוצר זה.

עיכול / ספיגה תת-לשונית

עיכול: ניתן לצרוך את הקנאביס גם כמזון, למשל בצורת עוגיות המותרות לשימוש רפואי לילדים בלבד, או במקרה ומכינים בבית עוגיות או חמאת קנאביס מתוצרת עצמית. יש לזכור שהשפעת הקנאביס בעיכול שונה באופן מהותי מעישון, היא מתחילה להשפיע זמן רב לאחר השימוש, לפעמים גם שעה, ונמשכת זמן רב מאוד, לפעמים גם עד 5-6 שעות, תלוי במינון ובכמויות שנצרכו. 

ספיגה: שימוש נפוץ בקנאביס הוא בעזרת שמן קנאביס: שמן קנאביס רפואי המאושר על ידי משרד הבריאות מכיל לרוב תמצית של 25% רכיבי קנאביס, קנבינואידים, טרפנים וכיוצ"ב ו-75% שמן צמחי (לרוב שמן זית). יש לטפטף את השמן מתחת ללשון ולהמתין ככל האפשר מבלי לבלוע אותו אלא לתת לו להיספג בחלל הפה. עיקר השימוש בשמן מבוצע על ידי ילדים ומבוגרים המתקשים או פשוט לא מעוניינים בעישון או אידוי.

אסור בשום פנים ואופן לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי – הוא מכיל חומרים כמו ויטמין E שנועדו לסייע לספיגה התת-לשונית, אך מסוכנים מאוד לריאות באידוי או עישון.

בעישון או אידוי, מומלץ לא לערבב את הקנאביס עם טבק. בניגוד למה שנהוג לחשוב, החזקת השאיפה בריאות לאורך זמן אינה מחזקת את השפעת הקנאביס.

מי שמטופל בעזרת שמן צריך לטפטף את טיפות השמן מתחת ללשון לספיגה – אך לא לבלוע את השמן אלא לתת לו להיספג. ההשפעה מתחילה רק לאחר 20 דקות. לא צריך לקחת טיפה נוספת בזמן הזה. משך ההשפעה של השמן 4 עד 6 שעות.

צריכת קנאביס מובילה לעתים לירידת סוכר ולכן עדיף לשבת או לשכב על הגב בעת הטיפול בקנאביס רפואי. מאותה סיבה, לפני השימוש מומלץ לאכול או לשתות משהו, ולשתות מים קרים במידת הצורך.

ההשפעה בעישון או אידוי מתחילה מיד אחרי דקה או שתיים ועשויה להימשך עד כשעה. ההשפעה בשימוש בשמן מתחילה רק לאחר 20-30 דקות ולכן לא מומלץ לקחת שמן נוסף עד לאחר כשעה-שעתיים לפחות לאחר השימוש. משך ההשפעה של השמן יכול להגיע גם עד 4 עד 6 שעות.

לעתים, במיוחד בפעמים הראשונות ולחסרי ניסיון, עלול הקנאביס להשפיע חזק מדי ואף להבהיל. חשוב לא להיבהל במקרה של חוויה לא נעימה ולזכור שההשפעה נעלמת כעבור מספר שעות ואיתה גם תופעות הלוואי. 

אם ההשפעות חזקות מדי מומלץ לעשות מקלחת, או ללכת לישון, לשמוע מוזיקה או לצפות בטלוויזיה בנחת. בכל מקרה לא לבצע משימות מורכבות ולהיות פסיביים ככל האפשר. עם הזמן לומדים כיצד לשלוט בהשפעות השליליות ולהנות מההשפעות החיוביות.

הקנאביס עשוי לגרום לתחושות שלא הכרתם, למשל של ריחוף, וצחקוקים. צריך לזכור שקיימת תקופת הסתגלות פיזית ונפשית לטיפול, של כשבועיים, ורק לאחריה אפשר לשפוט היטב האם השימוש עוזר או מפריע. לא לכולם הקנאביס מועיל.

במקרה של תחושות קיצוניות של חשש או חרדה או לחץ לא צריך להיבהל. קנאביס אינו חומר רעיל ולכן הוא לא יגרום לכם לנזק קבוע כלשהו. אין גם "מנת יתר" מקנאביס למעט אותן השפעות על התחושה. במקרה והשימוש היה מוגזם, כדאי להמתין כמה שעות ולהתחיל ממינון נמוך יותר.

אפשר תמיד לרדת במינון. אם הזן בו השתמשתם הוא מקטגוריית T20, החזקה, שווה לרדת לקטגוריה T10. אם גם זה כחזק מדי, רדו לקטגוריה T5 ואף פחות מכך.

יש לשמור את הקנאביס בכלי אטום, במקום קריר, יבש וחשוך. יש להשתמש בתפרחת עד התאריך המצוין על האריזה, ובשמן עד חודש מפתיחת הבקבוק. מומלץ להעביר את פרחי הקנאביס מהשקית בה הם הגיעו לתוך כלי אחסון האטום לאור וריח.

נכון לתחילת שנת 2022 קנאביס עדיין אינו חוקי בישראל לכל שימוש למעט שימוש רפואי ברישיון.

החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, גידול, סחר, החזקה או שימוש בקנאביס, אך בשנים האחרונות נרשמה הקלה קלה בתחום האכיפה של שימוש עצמי כך שמי שנתפס בפעם הראשונה או השנייה בחייו ישלם קנס כספי בסך 1,000 או 2,000 ש"ח ורק בפעם השלילית או הרביעית יחל הליך פלילי. גם זרעי קנאביס אסורים על פי החוק, וכך כל חלק מהצמח. בנוסף, גם הרכיב CBD נחשב לבלתי חוקי על אף שאינו ממסטל ואף אינו מופיע בשמו בפקודת הסמים כפי שמופיע קנבינואיד אחר, THC.

מטופלי קנאביס ברישיון רשאים לשאת עימם את הקנאביס, אך כאשר מדובר בפרחים מותר לשאת עד שישית מהכמות החודשית הנקובה ברישיון. חל איסור לעשן קנאביס מחוץ לכתובת המצויינת ברישיון, אך מותר להשתמש בשמן בכל מקום.

נכון לתחילת שנת 2022 יש בישראל כ-110,000 מטופלי קנאביס רפואי. רוב המטופלים (כ-50% מהם) משתמשים בקנאביס בגין התוויה של כאב כרוני. מלבדם מטופלים בקנאביס גם חולים אונקולוגיים (סרטן), חולי קרוהן, קוליטיס, הסובלים פוסט טראומה (PTSD), חולי טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, איידס, חולים סופניים והסובלים מתסמונת טורט, ועוד.

צריכה של כל חומר שהוא בצורת עישון פוגעת במידה מסוימת בריאות. צריכה באמצעות אידוי היא הרבה פחות מזיקה לריאות, ויעילה לא פחות. עם זאת, נכון להיום לא הוכח קשר בין עישון קנאביס לסרטן ריאות או למחלות הריאה הנפוצות הנגרמות מעישון טבק.

בניגוד לתרופות ממשפחת האופיואידים והבנזודיאזפינים עבורן הוא לרוב מהווה תחליף, קנאביס אינו ממכר פיזית. אפשרי לפתח תלות פסיכולוגית בקנאביס, וההערכה המקובלת היא שזו מתרחשת אצל כ-10% מהצרכנים, אך היא נחשבת לקלה יחסית לתרופות וסמים אחרים.

מינון הקנאביס נקבע על ידי הרופא, אבל ההשפעה שונה על כל אדם. כדאי להתחיל ממינון נמוך ביותר, ולעלות במידת הצורך. חשוב להיות קשובים לגוף ולתחושה הכללית במהלך הטיפול. אם ישנו חוסר נוחות, תחושת חרדה, לחץ ובהלה, יש להוריד את המינון תוך שזוכרים ששום דבר רע לא יקרה והכל יחלוף.

רשימת רופאי הקנאביס החדשה של ישראל, הרופאים שהוסמכו לתפקיד לאחר שהשלימו קורס של משרד הבריאות, נחשפה לראשונה במגזין קנאביס.

לרשימת הרופאים המלאה יש  ללחוץ כאן.
לכל הפרטים בנושא לחצו: קנאביס רפואי.

הרופאים ברשימה רשאים לנפק בעצמם, ללא התערבות משרד הבריאות, בעזרת תוכנת מחשב ייעודית, את רישיון השימוש בקנאביס וכן מרשמים חודשיים לרכישת הקנאביס בבתי מרקחת.

עם זאת, אפשרות זו של ניפוק הרישיון והמרשים בתוך דקות בעצמם, ניתנת להם רק דרך שירותי הרפואיה הציבורית. במידה ומדובר בהליך המתבצע במסגרת הרפואה הפרטית, עליהם לשלוח למשרד הבריאות דרך התוכנה במחשב את המלצתם לטיפול בקנאביס, שם שוקלת היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) האם לאשר או לא.

עלות הביקור אצל רופא ברפואה הציבורית נקבעה בועדה בכנסת על סך 278 ש”ח לביקור הראשון להנפקת הרישיון, ולאחר מכן ללא עלות נוספת כאשר מדובר בחידוש רישיון למשל. עם זאת מרבית הרופאים מספקים את הטיפול הזה ברפואה הפרטית בלבד שם נעים המחירים בין 800 ש”ח ועד 1,500 ש”ח ויותר.

תופעות הלוואי של קנאביס עשויות לכלול חרדה, בלבול, חוסר שקט, עייפות, דופק מואץ, ירידה בלחץ דם וירידה ברמות הסוכר. במקרים נדירים, קנאביס עשוי להוות טריגר להתפרצות פסיכוטית בקרב אנשים שמועדים לכך. רוב תופעות הלוואי מוחמרות ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר, ומופחתות ככל שריכוז ה-CBD גבוה יותר.

משרד הבריאות פירסם רשימת “התוויות” (נוהל 106) ובה פירוט מדוייק עבור אילו מחלות ניתן לקבל רישיון קנאביס רפואי בישראל. ראשית יש לבדוק האם המחלה, התסמונת או הבעיה ממנה אתם סובלים, נמצאת אכן באותה רשימת התוויות.

אלו המחלות שאושרו עד כה לקבלת קנאביס רפואי:

  • סרטן
  • קרוהן
  • קוליטיס
  • כאב
  • איידס (HIV)
  • טרשת נפוצה
  • פרקינסון
  • תסמונת טורט
  • אפילפסיה
  • חולים סופניים
  • פוסט טראומה (PTSD)

אך שימו לב: לא כל מי שחולה בכל אחת מהמחלות יהיה זכאי בהכרח לקבלת רישיון קנאביס רפואי. ישנם תנאים ספציפיים לכל מחלה, וכן בדגש על שימוש קודם בתרופות מרשם שונות וטיפולים קונבנציונאליים אחרים כתנאי לקבלת הרישיון. הקנאביס נחשב עדיין בהגדרת “טיפול קו אחרון” – כלומר רק לאחר מיצוי הטיפול הרגיל.

רופאים שהוסמכו לכך ע"י משרד הבריאות ומופיעים ברשימת רופאי הקנאביס יכולים לנפק בעצמם את רישיון הקנאביס, לצד שורת מרשמים חודשיים, בו במקום. מרגע שהרופא מנפיק את הרישיון יכול המטופל לרכוש את הקנאביס הרפואי בעזרת המרשם באחד מבתי המרקחת המורשים.

במקרה שמדובר ברופא פרטי, על הרופא למלא טופס המלצה על טיפול באתר היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות). ליק"ר עשוי לקחת עד מספר שבועות לאשר את הבקשה.

באופן פורמלי, חל איסור על המטופל לנהוג בעת השימוש בקנאביס רפואי, אך החוק אינו מגדיר כמה זמן צריך לעבור בין השימוש לנהיגה. בפועל, רישיון הנהיגה אינו נשלל מהמטופלים, ולרוב אין אכיפה של הנושא. במקרים מסוימים, מטופלים שמקבלים מעל 50 גרם בחודש עשויים להישלח למבחן כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), והוא שיקבע אם לשלול את רישיון הנהיגה שלהם או להותירו.

ככלל אצבע, תופעות לוואי של קנאביס הן חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר וריכוז ה-CBD נמוך יותר. על כן, דרך אחת לצמצם את תופעות הלוואי היה להחליף לזן שמכיל פחות THC ויותר CBD.

במקרה של תחושות חרדה או לחץ חשוב לא להיבהל, ולזכור שאין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס וכל התחושות יחלפו תוך מספר שעות. להקלה על תחושות אלו מומלץ קודם כל להתחיל ממינון נמוך ולהגביר אט אט בהדרגה.

בכל אופן מומלץ לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ אתו במקרה של תופעות לוואי חמורות על מנת שימליץ על שינוי במינון או בזן בהתאם.

מנת יתר של קנאביס עשויה להיות חוויה בלתי נעימה, אך לא מסוכנת או קטלנית. הרעילות של קנאביס היא כמעט אפסית, כאשר ההערכה התאורטית היא שאדם יצטרך לאכול כ-22 קילוגרם או לעשן כ-680 קילוגרם של פרחים בפחות מרבע שעה כדי להגיע למנת יתר קטלנית, וזה כמובן בלתי אפשרי.

לפי משרד הבריאות, לקנאביס עשויות להיות את האינטרקציות הבאות כאשר הוא משולב עם תרופות אחרות:

  • תרופות היפוגליקמיות – ייתכנו ירידת יתר בערכי הגלוקוז בדם וצורך בהתאמת מינונן עם התחלת או שינוי הטיפול בקנאביס.
  • תרופות להורדת לחץ דם – ייתכנו ירידת יתר בערכי לחץ הדם וצורך בהתאמת מינונן.
  • תרופות בעלות אפקט סימפתומימטי (כולל תכשירים לטיפול מקומי בעין או באף שהינם בעלי פוטנציאל של ספיגה סיסטמית) – ייתכנו עלייה באפשרות להופעת טכיקרדיה או לעלייה בלחץ הדם.
  • מדכאי מערכת CNS (למשל תרופות להפרעות שינה, להרגעה, אלכוהול, אופיאטים) – ייתכנו חיזוקן של תחושות סדציה, סחרחורת , אטקסיה, אובדן שיווי משקל וסכנת נפילה, עלייה בסיכון בנהיגה ובהפעלת מכונה מסוכנת. עם אופיאטים תיתכן גם עלייה בסיכון לדיכוי הנשימה.
  • תרופות עם אפקט מרפה שרירים (למשל בנזודיאזפינים) – ייתכנו עלייה בחולשת השריר ובסיכון לנפילה.
  • תרופות עם אפקטים אנטיכולינרגיים – (למשל נוגדי דכאון טריציקליים, נוגדי היסטמין שבשימוש נגד אלרגיה) – ייתכנו עלייה בפוטנציאל להופעת טכיקרדיה, סחרחורת.

צריכת אלכוהול עשויה להגביר את תופעות הלוואי של הקנאביס ואינה מומלצת. מחקרים מראים כי צריכת אלכוהול ביחד עם קנאביס, גם בכמויות קטנות, מעלה משמעותית את ריכוז ה-THC בדם ובעקבות כך גם את רמת ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.

נכון להיום לא ידוע בוודאות האם צריכת קנאביס בהריון מסכנת את העובר, ולכן מומלץ להימנע מצריכת קנאביס בהריון או בהנקה.

גלילית (ג'וינט) של קנאביס רפואי מכילה לרוב כ-0.5 עד 1 גרם תפרחת גרוסה. בהתאם כל אריזת גליליות מכילה 10-20 גליליות, במשקל כולל של 10 גרם.

נוהל של משרד הבריאות שפורסם באוגוסט 2022 מגדיר את התנאים לנשיאת קנאביס רפואי כך:

נשיאת שמן קנאביס מחוץ לבית: "מותרת ההחזקה על ידי המטופל, של שמן/תמצית קנאביס רפואי באריזה המקורית, בכל מקום ובכמות שלא תעלה על הכמות החודשית המאושרת ברישיון המטופל או אריזה אחת מקורית (לפי הנמוך מבין השניים)".

נשיאת תפרחת קנאביס מחוץ לבית: "מותרת ההחזקה על ידי המטופל, של תפרחות קנאביס רפואי או 'גליליות' (ג'וינטים) באריזה המקורית, בכל מקום ובכמות השווה לכמות הצריכה החודשית המאושרת ברישיון המטופל, בתנאי שבכל עת הקנאביס יהיה מצוי באריזתו המקורית (גם אם פתוחה) ושרישיונו של המטופל יהיה ברשותו". כלומר, לשם הדוגמה, מטופל המחזיק ברישיון ל-50 גרם קנאביס בחודש, רשאי להחזיק עליו עד 50 גרם בכל עת.

 

נוהל של משרד הבריאות שפורסם באוגוסט 2022 מגדיר את התנאים לשימוש בקנאביס רפואי מחוץ לבית המטופל כך:

עישון

בית מגורים: מותר השימוש בעישון בכל בית מגורים, לא רק ביתו של המטופל, אם השימוש נעשה בחדר נפרד ללא נוכחות אדם נוסף, בידיעת ובהסכמת המחזיק החוקי של המקום (וזאת בשונה מהמודל הקודם שאסר כל שימוש בעישון תפרחות מחוץ לביתו של המטופל).

חדרי עישון במרחב ציבורי: מותר השימוש בעישון במקומות ציבוריים, כהגדרתם בתוספת הראשונה לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983, אך ורק במקומות המפורטים בתוספת לחוק כמקומות בהם מותר לעשן, ורק באותם מקומות שמהווים חדר נפרד לחלוטין, שהוקצה במפורש לעישון, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד, וקירותיו אינם שקופים. השימוש בקנביס בעישון בחדר שכזה יותר רק ללא נוכחות אדם נוסף. במקומות ציבוריים בהם אין אפשרות להקצות חדר עישון כאמור או שכזה לא הוקצה – לא יותר שימוש בקנאביס בעישון. בנוסף, במקומות ציבוריים לא יותר שימוש בקנאביס בעישון באוויר הפתוח גם מקום שעישון טבק מותר.

דגשים: עוד נכתב בנוהל כי "על אף כל המפורט לעיל, אין להשתמש במוצרי קנאביס רפואי בכל תצורה, באזורי עבודה בהם אסור השימוש בקנאביס לבעלי המקצוע (לדוגמה מפעילי רכב ציבורי, מכשור כבד וכד') ו/או במקום בו קיים איסור פרטני לעניין שימוש או החזקה, וכן חל איסור החזקה או שימוש במוצרי קנאביס לשימוש רפואי בכל תצורה, באזורי מכס ובכלל זה : שדות תעופה, נמלים, מעברי גבול וכו'."

אידוי

אידוי תפרחות קנאביס מחוץ לבית (להבדיל משימוש בעישון בכל דרך) מותר בכל מקום ובלבד שהשימוש יעשה ללא נוכחות אדם נוסף, בחדר נפרד עם אוורור סביר ובאישור המחזיק בנכס וכל עוד אין מדובר במקום בו קיים איסור פרטני לשימוש. במקומות ייעודיים לקטינים (דוגמת בתי ספר) חל איסור שימוש באידוי.

שמן קנאביס

מותרת ההחזקה והשימוש בשמן בכל מקום ובכל עת "כל עוד לא קיים איסור פרטני לשימוש".

בהחלט כן. ניתן לרכוש חלק מהמרשם החודשי בבתי מרקחת שונים וכן גם בזמנים שונים, כל עוד הדבר נעשה בטווח הזמנים הנקוב במרשם החודשי. מותר גם לרכוש מרשם עד 5 ימים לפני כניסתו לתוקף, אך לא מאוחר מהמועד האחרון שרשום עליו.

בעניין זה אין נוהל אחיד וקבוע. לאורך שנים היתה שמועה שמי שמחזיק רישיון ל-60 גרם בחודש ומעלה נתון לפסילת רישיון על ידי המרב"ד (המכון לבטיחות בדרכים). עם זאת לא מדובר בנוהל קבוע אלא בהחלטת רופא.

רופא יכול במהלך ניפוק הרישיון לשלוח התראה למרב"ד כדי לזמן את המטופל לבדיקות שיבחנו האם הוא כשיר לנהיגה, גם כאשר מדובר ברישיון עם 30 גרם לחודש וכמובן אם יותר מכך.

אין שום מניעה לשלב מוצרי THC עם מוצרי CBD ולהשתמש בשניהם במקביל. קיימים גם זני קנאביס רפואי 'מאוזנים' אשר מכילים באופן טבעי יחס שווה בין THC ל- CBD, ומספקים את שניהם יחד במוצר אחד.

צריכת קנאביס באכילה מובילה לספיגה יחסית איטית במערכת העיכול ופירוק של חלק מהחומרים הפעילים בכבד לפני ספיגתם למחזור הדם, מה שפוגע ביעילותם. על כן, השיטה המומלצת לצריכה של שמן קנאביס רפואי היא טפטוף מתחת ללשון.

יש להשאיר את השמן מתחת ללשון במשך לפחות כמה דקות על מנת לתת לו להיספג אל כלי הדם שבאזור.

מומלץ לטפטף את השמן מתחת ללשון (למרות טעמו המר במקצת). ספיגה תת לשונית יעילה ומהירה יחסית כאשר רוב החומרים הפעילים נספגים לכלי דם אשר אינם עוברים ישירות דרך הכבד בשלב ראשון.

אסור בשום פנים ואופן לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי – הוא מכיל חומרים כמו ויטמין E שנועדו לסייע לספיגה התת-לשונית, אך מסוכנים מאוד לריאות באידוי או עישון.

בעישון, ההשפעה של קנאביס מתחילה תוך פחות מדקה ומגיעה לשיאה תוך כמה דקות. היא נמשכת לרוב בין 1-3 שעות, כאשר משך ההשפעה קצר יותר בקרב משתמשים קבועים שפיתחו סיבולת לקנבינואידים.

בצריכה תת-לשונית, שמן קנאביס מתחיל לעבוד תוך כ-20 דקות, והשפעתו נמשכת 4-6 שעות.

באופן רשמי אין מגבלת גיל על השימוש הרפואי בקנאביס, אך נדיר מאוד שילדים מקבלים מרשם לזנים שמכילים THC. רוב מרשמי הקנאביס הרפואי שניתנים לילדים הם לשמן CBD, עבור התוויה של אפילפסיה או אוטיזם חמור שמתבטא בהתפרצויות אלימות ופגיעה עצמית.

תקן IMC-GMP הוא אחד התקנים בחוברת התקנים המלאה הנקראת "הספר הירוק" ובה כלל נהלי הפעילות בתחום הקנאביס הרפואי. התקן נבנה על ידי היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות הישראלי (יק"ר) והוא שנוי במחלוקת משלל סיבות מקצועיות ואחרות.

באופן פרטני IMC-GMP הוא התקן הרלוונטי לייצור (Manufacturing), ומלבדו ישנם תקנים כמו IMC-GDP המכיל נהלי שילוח (Delivery), או IMC-GAP הרלוונטי לגידול (Agriculture), או IMC-GCP שהוא למעשה בסיס הספר הירוק, המיועד לרופאים ועוסק במתודה הקלינית של הטיפול (Clinic).

מדיקליזציה היא הכינוי שנתן משרד הבריאות לרפורמה שהפכה את הטיפול בקנאביס בישראל ממנגנון של טיפול חמלה, ללא מטרות רווח, למנגנון של תעשיית תרופות, בפיקוח אדוק ועם נהלי ייצור קפדניים ושוק חופשי, כלומר ללא פיקוח מחירים.

הרישיון הניתן ממשרד הבריאות לשימוש בקנאביס רפואי מיועד לגבולות מדינת ישראל בלבד ואינו מתיר שימוש בשטח מדינה אחרת. ישנן מדינות שמאשרות טיפול דומה לאזרחים בשטחה ואחדות מאפשרות גם החזקה של קנאביס רפואי על ידי מטופלים ברישיון ממדינות אחרות. במקרה כזה יש להקפיד לבצע תהליך תיאום עם רשויות מדינת היעד בטרם ממריאים, ברוב המקרים על ידי פנייה לקונסוליה או לשגרירות, תרגום הרישיון לשפת מדינת היעד כולל חתימת עורך דין נוטריון שיאמת את המסמך, והמתנה לאישור. עם זאת מדינות רבות לא מתירות זאת ולכן לא בטוח שכדאי לבזבז על כך את הזמן והכסף. ברוב המדינות בעולם, בעיקר כאלה שהן יעדים פופולריים לתיירים, ניתן למצוא קנאביס בשוק המקומי. זה אמנם לא חוקי, אבל לרוב מסובך פחות. לא מדובר כמובן בהמלצה לביצוע עבירה על החוק אלא בשיקול שניתן לקחת. בכל מקרה לא מומלץ לשאת איתכם קנאביס בטיסה ובהגעה למדינה אחרת ללא תיאום מראש שכן מדובר בסיכון למעצר בגין סעיף הברחת סמים.

לכל מרשם יש תאריך התחלה ותאריך סיום (ללא קשר למשיכה הקודמת) ויש למשוך את המרשם בטווח תאריכים אלו. לא ניתן לעבור את התאריך האחרון שמופיע במרשם. כן ניתן להקדים בחמישה ימים, אך רק בתנאי שזה לא המרשם ראשון לאחר חידוש או שינוי.

  • הקנאביס מחולק ל-3 קטגוריות: עתירי THC, עתירי CBD ומאוזנים
  • לא ניתן לנוע בין קטגוריות אלא בתוך הקטגוריה עצמה ובכיוון אחד בלבד
  • לא ניתן לנוע ביותר מצעד אחד כלומר למשל מ-T20 ל-T15 אך לא ל-T10 (כך באופן עקרוני, אם כי במציאות התוכנה לעתים כן מאפשרת זאת אז זה תלוי ברצונו הטוב של הרוקח)
  • ניתן להחליף תפרחת לשמן אך לא להפך
  • ניתן להחליף סאטיבה לאינדיקה או היבריד וגם להפך

קטגוריית עשירי THC – ניתן לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה (לפי T) ולא להפך!

  • T20/c4 ⬇️
  • T15/c3 ⬇️
  • T10/c2

קטגוריית "מאוזנים" – ניתן לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה ולא להפך!

  • T10/c10 ⬇️
  • T5/c5 ⬇️
  • T3/c3

קטגורית עשירי CBD – ניתן לנוע בקטגוריה הזו רק מלמעלה למטה (לפי C) ולא להפך!

  • T1/c28 ⬇️
  • T0/c24 ⬇️
  • T1/c20 ⬇️
  • T3/c15 ⬇️
  • T5/c10

ניתן להשתמש במרשם באופן חלקי, והזכות למשוך את שארית המרשם תעמוד עבורך כל עוד המרשם בתוקף. זה המקום לציין שחידוש רישיון עלול לבטל את כל המרשמים שקדמו לו, כולל מרשם שלא נוצל במלואו.

ע"פ הוראת משרד הבריאות, לא ניתן להחליף או להחזיר את הפריטים לאחר שיצאתם מבית המרקחת – גם כשמדובר במוצר סגור שיצאתם איתו לפני דקה! לכן חשוב מאוד עוד במעמד הדלפק לוודא שקיבלת את הפריטים שרצית, כי גם במקרה וקיבלת שונה ממה שביקשת, לא תתאפשר החלפה לאחר עזיבתך את בית המרקחת.

מי שבבידוד, או נבצר ממנו להגיע מכל סיבה שהיא, יכול לשלוח את המשנע שמופיע ברישיון, במידה ואין משנע או שאין ביכולתו של המשנע להגיע, ניתן למנות מיופה כח באמצעות מסמך ייפוי כח אשר חתום על ידי עורך דין. אפשרות נוספת היא הזמנת קנאביס במשלוח עד הבית.

יש כמה אפשרויות:

  1. המרשם נוצל במלואו על ידך או חלילה בעורמה על ידי מישהו אחר – ניתן לבדוק זאת בעזרת הרוקח.
  2. ניסית לממש מרשם טרם התאריך שלו או באיחור (יש לשים לב לנוהל 5 ימים).
  3. הוצא עבורך סט מרשמים חדשים שבידיעתך או שלא בידיעתך – הרוקח יכול לעזור בנושא בעזרת פנייה ישירה ליק"ר בשמך ובכך לחסוך עבורך טרטור והמתנה מיותרים.
  4. נדיר מאוד! תקלה בצורה בה הרופא הוציא את המרשם, הרוקח יכול לעזור בעזרת פנייה ליק"ר לתיקון המרשם או לחילופין לאחר בירור, להפנות אותך חזרה לרופא שיתקן את הטעות.

בכדי לאפשר לאדם אחר לרכוש קנאביס רפואי בבית מרקחת עבור מטופל ברישיון ללא נוכחותו של המטופל עצמו, מה שנקרא “משנע”, יש צורך בהופעת שמו של האדם הזה על גבי הרישיון.

כדי להוסיף שם של משנע לרישיון, יש לבקש מהרופא המטפל להוסיף לרישיון את שמו של המשנע ותעודת הזהות שלו – את זה אפשר לבקש במיוחד או בעת הליך חידוש הרישיון או קבלתו לראשונה.

לעתים יהיו בתי מרקחת שיסכימו לנפק קנאביס רפואי למי שאיננו מטופל גם אם הוא יציג ייפוי כוח חתום על ידי עורך דין בו מופיעים: שמו המשנע, הסכמת המטופל, ומסמכי המטופל (הרישיון והמרשם) וכן תעודת הזהות המקורית.