מטופלי קנאביס רפואי? אתם נכנסים לעולם תוכן שעשוי להיות מורכב ומבלבל בהתחלה.

כדי לסייע בהתמצאות, הנה התשובות לשאלות הנפוצות ביותר של מטופלי קנאביס חדשים:

מה הם קנבינואידים?

קנבינואידים הם החומרים הפעילים בצמח הקנאביס, והם גם קרויים על שמו. כאשר הם נצרכים, הקנבינואידים נקשרים לקולטנים ייעודיים שנמצאים כמעט בכל מקום בגוף וגורמים לקשת רחבה של השפעות על המשתמש.

עד כה נתגלו מאות קנבינואידים בצמח הקנאביס, וההשפעות המדוייקות של רבים מהם עדיין לא ידועות. הקנבינואיד העיקרי והמפורסם ביותר הוא THC, אשר אחראי להשפעה הפסיכואקטיבית (‘ממסטלת’) של הצמח.

הקנבינואיד העיקרי השני בצמח הוא CBD (קנאבידיול), שאיננו גורם להשפעה פסיכואקטיבית. ביחד, THC ו-CBD נחשבים לרכיבים העיקריים בקנאביס רפואי, כאשר זנים שונים של קנאביס מכילים יחס שונה ביניהם ומתאימים להתוויות רפואיות שונות. כך לדוגמא זן מסויים של קנאביס יכול להכיל יחס שווה של THC ו-CBD, או לחילופין הרבה מהאחד ומעט מהאחר.

מה זה THC?

THC הוא קנבינואיד, החומר הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, וזה שגורם לשינוי התודעתי (‘סטלה’) בצריכת קנאביס. הוא זוהה ובודד לראשונה במכון ויצמן למדע ב-1964, על ידי צמד החוקרים הישראליים רפאל משולם ויחיאל גאוני.

THC נחשב עד לא מזמן לרכיב הרפואי העיקרי בקנאביס, אך היום נחשב לאחד משני הרכיבים הרפואיים העיקריים ביחד עם CBD. זני קנאביס שונים מכילים יחס שונה בין שני הרכיבים האלו, והיחס האידיאלי בין THC ל-CBD משתנה בהתאם להתוויה הרפואית עבורה ניתן הטיפול, ומותאם למטופל על ידי הרופא.

בתור הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח, THC הוא גם זה שאחראי למרבית תופעות הלוואי של צריכת קנאביס כמו חרדה, עייפות, דופק מואץ ובלבול. תופעות הלוואי האלו מצטמצמות במידה רבה ככל שהקנאביס מכיל יותר CBD ופחות THC.

מה זה CBD?

CBD (קנאבידיול) הוא הרכיב הפעיל העיקרי השני בקנאביס אחרי THC, ובניגוד אליו איננו גורם להשפעה פסיכואקטיבית (לא ממסטל). הפוטנציאל הרפואי של CBD החל להתגלות במלואו רק בשנים האחרונות, והוביל לפיתוח של זנים עם ריכוז גבוה בהרבה שלו מאלו שהיו זמינים בעבר.

CBD נמצא במחקרים כבעל פעילות נוגדת דלקת, נוגדת רעד (אפילפסיה), נוגדת חמצון, ונוגדת חרדה. מעבר להשפעות הרפואיות שלו, הוא גם הוכח כבעל חשיבות קריטית במניעת תופעות הלוואי של השימוש ב-THC, שכן הוא מהווה חומר אנטי-חרדתי ואנטי-פסיכוטי עוצמתי במיוחד.

איך לבחור זן מתאים?

בחירת זן קנאביס מתאים מבחינה רפואית היא במקרים רבים תהליך של ניסוי וטעייה. כאשר רופא מנפיק רישיון קנאביס רפואי, הוא קובע גם את יחס ה-THC מול CBD (או בקיצור T/C) המתאים למטופל. בתוך כל קטגוריית T/C יש מגוון של זנים שונים שהמטופל יכול לנסות כדי למצוא את זה שעובד הכי טוב עבורו.

במקרה שלא נמצא זן מתאים, מומלץ לחזור לרופא המטפל כדי שישקול לשנות את קטגוריית ה-T/C שהמטופל הוקצה אליה.

איך משתמשים בקנאביס ובאילו דרכים ניתן לצרוך קנאביס רפואי?

עישון

סיגריה/ג’וינט: נוטלים חתיכה קטנה של פרח קנאביס, בגודל של גולה קטנה, ומפוררים אותה בעזרת גריינדר, בעזרת מספריים, או בידיים, מפזרים על נייר גלגול ומגלגלים לכדי סיגריה. ניתן גם להשתמש ב”קונוס” שהוא למעשה נייר גלגול מגולגל מבעוד מועד, אותו צריך רק למלא ולדחוס היטב. בכל מקרה, מומלץ לעיין במדריכים לגלגול ג’וינט הזמינים ברשת. ניתן גם לרכוש סיגריות קנאביס רפואי מוכנות מראש (“גליליות”). יש מי שכדי לעדן את השפעת הקנאביס מערבבים את התפזורת עם טבק. זה ממכר יותר, משנה את ההשפעה של הקנאביס, ופחות בריא, אבל רבים עושים זאת. ניתן גם להשתמש בתחליף טבק אם כי הם כולם בעלי טעם לוואי לא נעים. לא צריך לעשן את כל הג’וינט/סיגריה בבת אחת. שאיפה אחת או שתיים בכל פעם זה בסדר גמור.

מקטרת: ניתן לחסוך את תהליך הגלגול ולבזוק את פירורי הקנאביס בראש מקטרת, “מנה אחת” קטנה, ולעשן “פאף” (שאיפה) או שתיים. באופן דומה ניתן להניח בצד ולחזור להשתמש.

מקטרת מים (“באנג”): אופן השימוש דומה לשימוש בנרגילה. ממלאים את המכשיר במעט מים, ממלאים את הקערה שבקצה המבחנה במעט קנאביס, מטים את פיית הבאנג ב-45 מעלות, מדליקים את קערת המבחנה המלאה בקנאביס, ושואפים בעדינות. המים יבעבעו בכל שאיפה ו”ימשכו” את העשן מקערת המבחנה, דרך המים המשמשים כמסננת, אל עבר פיית הבקבוק/באנג. גם במקרה זה בניגוד למקובל לא צריך לסיים את כל ה”ראש” של הבאנג בשאיפה אחת. מומלץ להשתמש בבאנג זכוכית ולא בבאנג פלסטיק.

אידוי

אידוי קנאביס נעשה בעזרת מכשיר אידוי ייעודי הנקרא “ופורייזר” (Vaporizer). המכשיר מחמם את תפזורת הקנאביס, אך לא שורף אותה כמו בעישון. החום מגיע לטמפרטורה שמאדה מהצמח את הרכיבים בו, אך לא מבעירה את הירק עצמו. היתרון בצריכת קנאביס באידוי הינו בריאותי מכיוון שלא שואפים עשן המכיל תוצרי לוואי לא רצויים ואף מסרטנים, אך יש לציין שרוב מוחלט של המשתמשים באידוי מדווחים על השפעה שונה לעומת עישון ולא בהכרח חיובית יותר, וכן רוב המכשירים מתחממים לטמפ’ גבוהה מאוד אחרי שימוש אחד ולא נוח ולא נעים להחזיק בהם. חיסרון נוסף הוא העלות הגבוהה של מכשירי האידוי. חשוב מאוד לזכור: שמן הקנאביס הנמכר בבתי המרקחת אינו מיועד לשימוש באידוי ואף עלול לגרום לנזק חמור בשימוש כזה. השמן מיועד לבליעה בלבד והאידוי לתפרחות בלבד, לפחות כרגע ובישראל. בתקופה האחרונה כן מופיעים בשוק “עטי אידוי” (Vape Pens) המציעים חוויית שימוש טובה בהרבה, מגיעים עם מחסנית נשלפת מלאה במיצוי (“תרכיז”) של קנבינואידים וטרפנים ומאפשרים יניקת אדים נקייה, פשוטה ובטוחה. אף על פי כן בישראל מסיבה לא מובנת הרגולטור לא מתיר שיווק או שימוש במוצר זה.

עיכול / ספיגה

עיכול: ניתן לצרוך את הקנאביס גם כמזון, למשל בצורת עוגיות המותרות לשימוש רפואי לילדים בלבד, או במקרה ומכינים בבית עוגיות או חמאת קנאביס מתוצרת עצמית. יש לזכור שהשפעת הקנאביס בעיכול שונה באופן מהותי מעישון, היא מתחילה להשפיע זמן רב לאחר השימוש, לפעמים גם שעה, ונמשכת זמן רב מאוד, לפעמים גם עד 5-6 שעות, תלוי במינון ובכמויות שנצרכו. 

ספיגה: שימוש נפוץ בקנאביס הוא בעזרת שמן קנאביס: שמן קנאביס רפואי המאושר על ידי משרד הבריאות מכיל לרוב תמצית של 25% רכיבי קנאביס, קנבינואידים, טרפנים וכיוצ”ב ו-75% שמן צמחי (לרוב שמן זית). יש לטפטף את השמן מתחת ללשון ולהמתין ככל האפשר מבלי לבלוע אותו אלא לתת לו להיספג בחלל הפה. עיקר השימוש בשמן מבוצע על ידי ילדים ומבוגרים המתקשים או פשוט לא מעוניינים בעישון או אידוי.

אסור בשום פנים ואופן לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי – הוא מכיל חומרים כמו ויטמין E שנועדו לסייע לספיגה התת-לשונית, אך מסוכנים מאוד לריאות באידוי או עישון.

מה לדעת לפני שימוש בקנאביס?

בעישון או אידוי, מומלץ לא לערבב את הקנאביס עם טבק. בניגוד למה שנהוג לחשוב, החזקת השאיפה בריאות לאורך זמן אינה מחזקת את השפעת הקנאביס.

מי שמטופל בעזרת שמן צריך לטפטף את טיפות השמן מתחת ללשון לספיגה – אך לא לבלוע את השמן אלא לתת לו להיספג. ההשפעה מתחילה רק לאחר 20 דקות. לא צריך לקחת טיפה נוספת בזמן הזה. משך ההשפעה של השמן 4 עד 6 שעות.

צריכת קנאביס מובילה לעתים לירידת סוכר ולכן עדיף לשבת או לשכב על הגב בעת הטיפול בקנאביס רפואי. מאותה סיבה, לפני השימוש מומלץ לאכול או לשתות משהו, ולשתות מים קרים במידת הצורך.

ההשפעה בעישון או אידוי מתחילה מיד אחרי דקה או שתיים ועשויה להימשך עד כשעה. ההשפעה בשימוש בשמן מתחילה רק לאחר 20-30 דקות ולכן לא מומלץ לקחת שמן נוסף עד לאחר כשעה-שעתיים לפחות לאחר השימוש. משך ההשפעה של השמן יכול להגיע גם עד 4 עד 6 שעות.

איך להתמודד עם השפעת קנאביס?

לעתים, במיוחד בפעמים הראשונות ולחסרי ניסיון, עלול הקנאביס להשפיע חזק מדי ואף להבהיל. חשוב לא להיבהל במקרה של חוויה לא נעימה ולזכור שההשפעה נעלמת כעבור מספר שעות ואיתה גם תופעות הלוואי. 

אם ההשפעות חזקות מדי מומלץ לעשות מקלחת, או ללכת לישון, לשמוע מוזיקה או לצפות בטלוויזיה בנחת. בכל מקרה לא לבצע משימות מורכבות ולהיות פסיביים ככל האפשר. עם הזמן לומדים כיצד לשלוט בהשפעות השליליות ולהנות מההשפעות החיוביות.

הקנאביס עשוי לגרום לתחושות שלא הכרתם, למשל של ריחוף, וצחקוקים. צריך לזכור שקיימת תקופת הסתגלות פיזית ונפשית לטיפול, של כשבועיים, ורק לאחריה אפשר לשפוט היטב האם השימוש עוזר או מפריע. לא לכולם הקנאביס מועיל.

במקרה של תחושות קיצוניות של חשש או חרדה או לחץ לא צריך להיבהל. קנאביס אינו חומר רעיל ולכן הוא לא יגרום לכם לנזק קבוע כלשהו. אין גם “מנת יתר” מקנאביס למעט אותן השפעות על התחושה. במקרה והשימוש היה מוגזם, כדאי להמתין כמה שעות ולהתחיל ממינון נמוך יותר.

אפשר תמיד לרדת במינון. אם הזן בו השתמשתם הוא מקטגוריית T20, החזקה, שווה לרדת לקטגוריה T10. אם גם זה כחזק מדי, רדו לקטגוריה T5 ואף פחות מכך.

איך מומלץ לאחסן קנאביס רפואי?

יש לשמור את הקנאביס בכלי אטום, במקום קריר, יבש וחשוך. יש להשתמש בתפרחת עד התאריך המצוין על האריזה, ובשמן עד חודש מפתיחת הבקבוק. מומלץ להעביר את פרחי הקנאביס מהשקית בה הם הגיעו לתוך כלי אחסון האטום לאור וריח.

מה מעמדו החוקי של קנאביס בישראל?

נכון לתחילת שנת 2021 קנאביס עדיין אינו חוקי בישראל לכל שימוש למעט שימוש רפואי ברישיון. הליך החקיקה לביטול ההפללה והסדרת השוק למבוגרים למטרות פנאי (“לגליזציה”) נמצא בעיצומו ואמור להיות מושלם עד שנת 2022 לערך.

החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, גידול, סחר, החזקה או שימוש בקנאביס, אך בשנים האחרונות נרשמה הקלה קלה בתחום האכיפה של שימוש עצמי כך שמי שנתפס בפעם הראשונה או השנייה בחייו ישלם קנס כספי בסך 1,000 או 2,000 ש”ח ורק בפעם השלילית או הרביעית יחל הליך פלילי. גם זרעי קנאביס אסורים על פי החוק, וכך כל חלק מהצמח. בנוסף, גם הרכיב CBD נחשב לבלתי חוקי על אף שאינו ממסטל ואף אינו מופיע בשמו בפקודת הסמים כפי שמופיע קנבינואיד אחר, THC.

מטופלי קנאביס ברישיון רשאים לשאת עימם את הקנאביס, אך כאשר מדובר בפרחים מותר לשאת עד שישית מהכמות החודשית הנקובה ברישיון. חל איסור לעשן קנאביס מחוץ לכתובת המצויינת ברישיון, אך מותר להשתמש בשמן בכל מקום.

כמה מטופלי קנאביס רפואי יש בישראל?

נכון לתחילת שנת 2021 יש בישראל כ-80,000 מטופלי קנאביס רפואי. רוב המטופלים (כ-50% מהם) משתמשים בקנאביס בגין התוויה של כאב כרוני. מלבדם מטופלים בקנאביס גם חולים אונקולוגיים (סרטן), חולי קרוהן, קוליטיס, הסובלים פוסט טראומה (PTSD), חולי טרשת נפוצה (MS), פרקינסון, איידס, חולים סופניים והסובלים מתסמונת טורט, ועוד.

האם עישון קנאביס רפואי פוגע בריאות?

צריכה של כל חומר שהוא בצורת עישון פוגעת במידה מסוימת בריאות. צריכה באמצעות אידוי היא הרבה פחות מזיקה לריאות, ויעילה לא פחות. עם זאת, נכון להיום לא הוכח קשר בין עישון קנאביס לסרטן ריאות או למחלות הריאה הנפוצות הנגרמות מעישון טבק.

האם קנאביס רפואי ממכר?

בניגוד לתרופות ממשפחת האופיואידים והבנזודיאזפינים עבורן הוא לרוב מהווה תחליף, קנאביס אינו ממכר פיזית. אפשרי לפתח תלות פסיכולוגית בקנאביס, וההערכה המקובלת היא שזו מתרחשת אצל כ-10% מהצרכנים, אך היא נחשבת לקלה יחסית לתרופות וסמים אחרים.

מה המינון המומלץ לצריכה?

מינון הקנאביס נקבע על ידי הרופא, אבל ההשפעה שונה על כל אדם. כדאי להתחיל ממינון נמוך ביותר, ולעלות במידת הצורך. חשוב להיות קשובים לגוף ולתחושה הכללית במהלך הטיפול. אם ישנו חוסר נוחות, תחושת חרדה, לחץ ובהלה, יש להוריד את המינון תוך שזוכרים ששום דבר רע לא יקרה והכל יחלוף.

כיצד מקבלים רישיון קנאביס רפואי?

רשימת רופאי הקנאביס החדשה של ישראל, הרופאים שהוסמכו לתפקיד לאחר שהשלימו קורס של משרד הבריאות, נחשפה לראשונה במגזין קנאביס.

לרשימת הרופאים המלאה יש  ללחוץ כאן.
לכל הפרטים בנושא לחצו: קנאביס רפואי.

הרופאים ברשימה רשאים לנפק בעצמם, ללא התערבות משרד הבריאות, בעזרת תוכנת מחשב ייעודית, את רישיון השימוש בקנאביס וכן מרשמים חודשיים לרכישת הקנאביס בבתי מרקחת.

עם זאת, אפשרות זו של ניפוק הרישיון והמרשים בתוך דקות בעצמם, ניתנת להם רק דרך שירותי הרפואיה הציבורית. במידה ומדובר בהליך המתבצע במסגרת הרפואה הפרטית, עליהם לשלוח למשרד הבריאות דרך התוכנה במחשב את המלצתם לטיפול בקנאביס, שם שוקלת היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) האם לאשר או לא.

עלות הביקור אצל רופא ברפואה הציבורית נקבעה בועדה בכנסת על סך 278 ש”ח לביקור הראשון להנפקת הרישיון, ולאחר מכן ללא עלות נוספת כאשר מדובר בחידוש רישיון למשל. עם זאת מרבית הרופאים מספקים את הטיפול הזה ברפואה הפרטית בלבד שם נעים המחירים בין 800 ש”ח ועד 1,500 ש”ח ויותר.

איזה תופעות לוואי יש לקנאביס רפואי?

תופעות הלוואי של קנאביס עשויות לכלול חרדה, בלבול, חוסר שקט, עייפות, דופק מואץ, ירידה בלחץ דם וירידה ברמות הסוכר. במקרים נדירים, קנאביס עשוי להוות טריגר להתפרצות פסיכוטית בקרב אנשים שמועדים לכך. רוב תופעות הלוואי מוחמרות ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר, ומופחתות ככל שריכוז ה-CBD גבוה יותר.

מי זכאי לקנאביס רפואי?

משרד הבריאות פירסם רשימת “התוויות” (נוהל 106) ובה פירוט מדוייק עבור אילו מחלות ניתן לקבל רישיון קנאביס רפואי בישראל. ראשית יש לבדוק האם המחלה, התסמונת או הבעיה ממנה אתם סובלים, נמצאת אכן באותה רשימת התוויות.

אלו המחלות שאושרו עד כה לקבלת קנאביס רפואי:

  • סרטן
  • קרוהן
  • קוליטיס
  • כאב
  • איידס (HIV)
  • טרשת נפוצה
  • פרקינסון
  • תסמונת טורט
  • אפילפסיה
  • חולים סופניים
  • פוסט טראומה (PTSD)

אך שימו לב: לא כל מי שחולה בכל אחת מהמחלות יהיה זכאי בהכרח לקבלת רישיון קנאביס רפואי. ישנם תנאים ספציפיים לכל מחלה, וכן בדגש על שימוש קודם בתרופות מרשם שונות וטיפולים קונבנציונאליים אחרים כתנאי לקבלת הרישיון. הקנאביס נחשב עדיין בהגדרת “טיפול קו אחרון” – כלומר רק לאחר מיצוי הטיפול הרגיל.

כמה זמן לוקח לקבל אישור קנאביס רפואי?

רופאים שהוסמכו לכך ע”י משרד הבריאות ומופיעים ברשימת רופאי הקנאביס יכולים לנפק בעצמם את רישיון הקנאביס, לצד שורת מרשמים חודשיים, בו במקום. מרגע שהרופא מנפיק את הרישיון יכול המטופל לרכוש את הקנאביס הרפואי בעזרת המרשם באחד מבתי המרקחת המורשים.

במקרה שמדובר ברופא פרטי, על הרופא למלא טופס המלצה על טיפול באתר היק”ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות). ליק”ר עשוי לקחת עד מספר שבועות לאשר את הבקשה.

האם מותר לי לנהוג במהלך הטיפול בקנאביס רפואי?

באופן פורמלי, חל איסור על המטופל לנהוג בכל תקופת הטיפול בקנאביס רפואי. בפועל, רישיון הנהיגה אינו נשלל מהמטופלים, ולרוב אין אכיפה של הנושא. במקרים מסוימים, מטופלים שמקבלים מעל 50 גרם בחודש עשויים להישלח למבחן כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד), והוא שיקבע אם לשלול את רישיון הנהיגה שלהם או להותירו.

איך אפשר לצמצם השפעות בלתי רצויות של קנאביס?

ככלל אצבע, תופעות לוואי של קנאביס הן חמורות יותר ככל שריכוז ה-THC גבוה יותר וריכוז ה-CBD נמוך יותר. על כן, דרך אחת לצמצם את תופעות הלוואי היה להחליף לזן שמכיל פחות THC ויותר CBD.

במקרה של תחושות חרדה או לחץ חשוב לא להיבהל, ולזכור שאין אפשרות לקבל הרעלה מקנאביס וכל התחושות יחלפו תוך מספר שעות. להקלה על תחושות אלו מומלץ קודם כל להתחיל ממינון נמוך ולהגביר אט אט בהדרגה.

בכל אופן מומלץ לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ אתו במקרה של תופעות לוואי חמורות על מנת שימליץ על שינוי במינון או בזן בהתאם.

האם ישנה מנת יתר של קנאביס?

מנת יתר של קנאביס עשויה להיות חוויה בלתי נעימה, אך לא מסוכנת או קטלנית. הרעילות של קנאביס היא כמעט אפסית, כאשר ההערכה התאורטית היא שאדם יצטרך לאכול כ-22 קילוגרם או לעשן כ-680 קילוגרם של פרחים בפחות מרבע שעה כדי להגיע למנת יתר קטלנית, וזה כמובן בלתי אפשרי.

האם מותר לשלב קנאביס עם תרופות אחרות?

לפי משרד הבריאות, לקנאביס עשויות להיות את האינטרקציות הבאות כאשר הוא משולב עם תרופות אחרות:

  • תרופות היפוגליקמיות – ייתכנו ירידת יתר בערכי הגלוקוז בדם וצורך בהתאמת מינונן עם התחלת או שינוי הטיפול בקנאביס.
  • תרופות להורדת לחץ דם – ייתכנו ירידת יתר בערכי לחץ הדם וצורך בהתאמת מינונן.
  • תרופות בעלות אפקט סימפתומימטי (כולל תכשירים לטיפול מקומי בעין או באף שהינם בעלי פוטנציאל של ספיגה סיסטמית) – ייתכנו עלייה באפשרות להופעת טכיקרדיה או לעלייה בלחץ הדם.
  • מדכאי מערכת CNS (למשל תרופות להפרעות שינה, להרגעה, אלכוהול, אופיאטים) – ייתכנו חיזוקן של תחושות סדציה, סחרחורת , אטקסיה, אובדן שיווי משקל וסכנת נפילה, עלייה בסיכון בנהיגה ובהפעלת מכונה מסוכנת. עם אופיאטים תיתכן גם עלייה בסיכון לדיכוי הנשימה.
  • תרופות עם אפקט מרפה שרירים (למשל בנזודיאזפינים) – ייתכנו עלייה בחולשת השריר ובסיכון לנפילה.
  • תרופות עם אפקטים אנטיכולינרגיים – (למשל נוגדי דכאון טריציקליים, נוגדי היסטמין שבשימוש נגד אלרגיה) – ייתכנו עלייה בפוטנציאל להופעת טכיקרדיה, סחרחורת.

האם מותר לצרוך אלכוהול במהלך הטיפול בקנאביס?

צריכת אלכוהול עשויה להגביר את תופעות הלוואי של הקנאביס ואינה מומלצת. מחקרים מראים כי צריכת אלכוהול ביחד עם קנאביס, גם בכמויות קטנות, מעלה משמעותית את ריכוז ה-THC בדם ובעקבות כך גם את רמת ההשפעה הפסיכואקטיבית שלו.

האם בטוח להשתמש בקנאביס בהריון או בהנקה?

נכון להיום לא ידוע בוודאות האם צריכת קנאביס בהריון מסכנת את העובר, ולכן מומלץ להימנע מצריכת קנאביס בהריון או בהנקה.

כמה קנאביס רפואי יש בגלילית (ג’וינט)?

גלילית (ג’וינט) של קנאביס רפואי מכילה לרוב כ-0.5 עד 1 גרם תפרחת גרוסה. בהתאם כל אריזת גליליות מכילה 10-20 גליליות, במשקל כולל של 10 גרם.

כיצד משתמשים בשמן קנאביס רפואי?

צריכת קנאביס באכילה מובילה לספיגה יחסית איטית במערכת העיכול ופירוק של חלק מהחומרים הפעילים בכבד לפני ספיגתם למחזור הדם, מה שפוגע ביעילותם. על כן, השיטה המומלצת לצריכה של שמן קנאביס רפואי היא טפטוף מתחת ללשון.

יש להשאיר את השמן מתחת ללשון במשך לפחות כמה דקות על מנת לתת לו להיספג אל כלי הדם שבאזור.

מומלץ לטפטף את השמן מתחת ללשון (למרות טעמו המר במקצת). ספיגה תת לשונית יעילה ומהירה יחסית כאשר רוב החומרים הפעילים נספגים לכלי דם אשר אינם עוברים ישירות דרך הכבד בשלב ראשון.

אסור בשום פנים ואופן לעשן או לאדות שמן קנאביס רפואי – הוא מכיל חומרים כמו ויטמין E שנועדו לסייע לספיגה התת-לשונית, אך מסוכנים מאוד לריאות באידוי או עישון.

כמה זמן נמשכת השפעת הקנאביס?

בעישון, ההשפעה של קנאביס מתחילה תוך פחות מדקה ומגיעה לשיאה תוך כמה דקות. היא נמשכת לרוב בין 1-3 שעות, כאשר משך ההשפעה קצר יותר בקרב משתמשים קבועים שפיתחו סיבולת לקנבינואידים.

בצריכה תת-לשונית, שמן קנאביס מתחיל לעבוד תוך כ-20 דקות, והשפעתו נמשכת 4-6 שעות.

האם יש מגבלת גיל על השימוש בקנאביס רפואי?

באופן רשמי אין מגבלת גיל על השימוש הרפואי בקנאביס, אך נדיר מאוד שילדים מקבלים מרשם לזנים שמכילים THC. רוב מרשמי הקנאביס הרפואי שניתנים לילדים הם לשמן CBD, עבור התוויה של אפילפסיה או אוטיזם חמור שמתבטא בהתפרצויות אלימות ופגיעה עצמית.

מה זה תקן IMC-GMP?

תקן IMC-GMP הוא אחד התקנים החוברת התקנים המלאה הנקרא “הספר הירוק” ובה כלל נהלי הפעילות בתחום הקנאביס הרפואי. התקן נבנה על ידי היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות הישראלי (יק”ר) והוא שנוי במחלוקת משלל סיבות מקצועיות ואחרות.

באופן פרטני IMC-GMP הוא התקן הרלוונטי לייצור (Manufacturing), ומלבדו ישנם תקנים כמו IMC-GDP המכיל נהלי שילוח (Delivery), או IMC-GAP הרלוונטי לגידול (Agriculture), או IMC-GCP שהוא למעשה בסיס הספר הירוק, המיועד לרופאים ועוסק במתודה הקלינית של הטיפול (Clinic).

מה זה “מדיקליזציה”?

מדיקליזציה היא הכינוי שנתן משרד הבריאות לרפורמה שהפכה את הטיפול בקנאביס בישראל ממנגנון של טיפול חמלה, ללא מטרות רווח, למנגנון של תעשיית תרופות, בפיקוח אדוק ועם נהלי ייצור קפדניים ושוק חופשי, כלומר ללא פיקוח מחירים.

טיסה לחו”ל עם קנאביס רפואי – מותר או אסור?

הרישיון הניתן ממשרד הבריאות לשימוש בקנאביס רפואי מיועד לגבולות מדינת ישראל בלבד ואינו מתיר שימוש בשטח מדינה אחרת. ישנן מדינות שמאשרות טיפול דומה לאזרחים בשטחה ואחדות מאפשרות גם החזקה של קנאביס רפואי על ידי מטופלים ברישיון ממדינות אחרות. במקרה כזה יש להקפיד לבצע תהליך תיאום עם רשויות מדינת היעד בטרם ממריאים, ברוב המקרים על ידי פנייה לקונסוליה או לשגרירות, תרגום הרישיון לשפת מדינת היעד כולל חתימת עורך דין נוטריון שיאמת את המסמך, והמתנה לאישור. עם זאת מדינות רבות לא מתירות זאת ולכן לא בטוח שכדאי לבזבז על כך את הזמן והכסף. ברוב המדינות בעולם, בעיקר כאלה שהן יעדים פופולריים לתיירים, ניתן למצוא קנאביס בשוק המקומי. זה אמנם לא חוקי, אבל לרוב מסובך פחות. לא מדובר כמובן בהמלצה לביצוע עבירה על החוק אלא בשיקול שניתן לקחת. בכל מקרה לא מומלץ לשאת איתכם קנאביס בטיסה ובהגעה למדינה אחרת ללא תיאום מראש שכן מדובר בסיכון למעצר בגין סעיף הברחת סמים.